אחרי שהנשמה שלי יביאה לי אותה ביציאה שאם אני פושע אז גם היא פושעת, יתחלתי לחשוב מה אני עושה עם הילדה שלי שקצת סתובב לה הראש מרוב אהבה. למה אני לא יכול לתת לעורכדינית שתהיה של התקווה ליסתבך עם המנאייק.
ככה חשבתי איזה יומיים, ואז בשלישי בבוקר לקחתי אותה באופנוע לבנק דיסקונט באבן גבירול בתל אביב. אמרתי לה ליתלבש כמו כוסייה פיצוצית אבל לא פרחה אלא כוסייה בטוב טעם.
שמתי לה בתיק עשירייה, ושלחתי אותה לפתוח חשבון ולבדוק כמה מצלמות וסידורי ביטחון יש בבנק.
אני ניכנסתי ועמדתי בתור בשביל למשוך כסף מהחשבון של ז'או כריסטוף, שיביא לי תאחוזים של השבוע מהמסעדה.
ואני רואה תנשמה יושבת מול הסגן מנהל של הבנק, ולפעמים היא מביאה לו אותה בהצצה למחשוף בטוב טעם שלה, ובינתיים העיניים שלה רצות וסופרות תמצלמות בבנק. מה זה הייתי מרוצה מהנשמה שלי שמשחקת אותה ככה בבוני וקלייד, שישר נעמד לי שמה בבנק, והייתי צריך לחזיק תפירסומים של הבנק לפני המכנסים שלי בשביל הפדיחה.
הסגן מנהל לקח תנשמה לחדר כספות למה נתתי לה שלוש יהלומים בשביל שהיא תשים בכספת פרטית, ובדרך תבדוק גם שמה תסידורי אבטחה.
אחרי חצי שעה היא יצאה מהבנק, ואני בינתיים אכלתי שוורמה ממול וחיכיתי לה, אבל זותי לא הייתה שוורמה אסלית כמו בתקווה, זותי הייתה שוורמה של לפלפים מאבן גבירול. אבל מה אני מביא לכם אותה עכשיו בביקורת מסעדות?
הקיצ, הנשמה יוצאת לי מהבנק ויש לה זיעה בין הבז'ז'ים מההתרגשות, ואני רואה תזה וישר בולע בטעות תגרעין של הזית למה עשתה לי תרגשות במכנסים שכבר נרגעו מהבנק.
ונשמה ישר מתחילה לספר לי מה שהיא ראתה אבל אני ישר אומר לה לבחור שוורמה, ומאכיל אותה ככה שתשבע ושתרד לה התרגשות קצת, למה מהתרגשות שלה כולם רואים שזותי שודדת בנקים מתחילה.
ובשביל התרגשות שעשתה לה פטמות עומדות ישר ניכנסתי איתה לחנות וקניתי לה כותנת סקסית שחורה בשביל שודדת.
וככה היא נרגעה קצת ולקחתי אותה באופנוע לפארק הירקון לדבר, למה המנאייק יכולים לשים אפילו בבית שלנו האזנה, ועל מכות צריך לדבר רק בטבע.
והנשמה מתחילה לספר לי תכל המצלמות שהיא ספרה, ועל הסידורי ביטחון והאזעקות שהיא ראתה בכספת. והיא עושה לי שרטוט של הבנק מבפנים, ואני קולט שזה בנק עם ימבה של פלטות בסידורי ביטחון, וישר מבין איך אני מכניס את צ'רלי בפנים.
נשמה שלי עשית עבודה יפה, אני מביא לה, אבל לפני שאני לוקח אותך איתי למכה, אני צריך לראות שאת מצליחה ליתמודד עם מצבי לחץ של שודים. אז עכשיו תחליטי מה את רוצה לגנוב ואנחנו הולכים יחד לגנוב.
והנשמה מתחילה לחוויר. מה לגנוב? היא מביאה לי, ז'קי, אסור לגנוב, זה פשע.
ואני מתחיל לצחוק ואחרי חמש דקות של צחוק הבטן מתחילה כבר לכאוב לי, והנשמה עומדת לי בפרצוף תמים וגם כועס על זה שאני רוצה לשות לה מבחן גניבה.
נשמה שלי, אני מביא לה, עיניים שלי, אני לא יכול לקחת אותך לשוד של בנק בלי שתגנבי קודם. בשביל שודים צריך עצבים מברזל, ואת נהיית לי לבנה רק מלחשוב על לגנוב משהו קטן. בואי, אני לוקח אותך לחנות נעלים ואת יוצאת משם עם מגפיים שלא שילמת עליהם ושלא תשלמי גם כן אחר כך.
והנשמה מתחילה קצת לרעוד, וטיפה אחת יורדת לה מהעין, למה הנשמה שלי בחורה ישרה כמו פלס של בנאים, ובחיים שלה היא לא גנבה יותר ממחק בשיעור ספרות.
אני לא יכולה לגנוב אדוני היא מביאה לי בעיניים לרצפה של הפארק.
אז איך תבואי איתי לשוד? אני מביא לה אותה כאילו שאני לא מבין וכאילו שאני לא יודע מה יש לי בידיים. ואיך תבואי איתי לפרוטקשיין שאני לוקח מבעלי חנויות אם יש לך לב רך?
ואני לא לוקח פרוטקשיין כבר איזה חמש שנים, אבל הייתי חייב שהיא תראה איזה לב מניאק צריך בשביל ליות בפשע, וככה היא תבין שזה לא בשבילה.
ואני אומר לה לעלות על האופנוע, ונוסע לחנות נעלים של הבן דוד של מומו, שסיכמתי איתו מראש איך הוא צריך ליתנהג.
אמרתי לנשמה למדוד מגפיים, ואחרי שהיא מצאה תמגף שלה, בצבע שחור עם עקב 10 ס"מ ורצועות עד לברכיים שעושה לה רגל כוסית סוף הדרך, אמרתי לבעל בית של החנות לארוז תמגף.
מתי שהוא אמר שזה עולה 1200 שקל, תפסתי אותו בחולצה, ידבקתי אותו לקיר, ויבאתי לו אותה במה זה? מה נהיה?
ישר ההוא משחק לנשמה אותה שהוא עוד רגע מתעלף. והוא מתחיל לתחנן שאני ישלם לו למה יש לו משפחה וחמש ילדים וגם כן אמא שהוא מפרנס אותה.
ואני מביא לו ראסיה אחת קטנה, למה זה הבן דוד של מומו וחראם על לפתוח לו תראש, ואני רואה תנשמה עוד רגע מתה מהחיוורון שיש לה בפנים. והיא תופסת לי תיד ומתחילה ליתחנן שאני יוותר וישלם כי היא לא רוצה מגפיים גנובים.
אז עשיתי אותה תצמי כאילו אני מתרצה רק בשבילה, והוצאתי תכסף מהסטיפה שבכיס ונתתי לו. ונסענו לבית.
עיניים שלי, את עוד רוצה ליות פושעת? שאלתי תנשמה.
לא אדוני, הנשמה שלי מביאה לי אותה, ואני לא רוצה שגם אתה תהייה.
את בטוחה שאת לא רוצה ליות פושעת יותר? שאלתי עוד פעם בשביל הביטחון.
והנשמה לא רוצה לשמוע בכלל על פשע, ואני רואה איך כל המצב רוח של התרגשות מהבנק ברח לה בגלל הראסיה שיבאתי לו בשביל המגפיים.
אמרתי לנשמה לבוא איתי למסעדה, אבל היא אמרה שלא בא לה, ושהיא בכלל מבאוסה לגמרי. אבל אני הגבר שלה, וכשאני מתעקש הנשמה עושה מה שאני אומר לה.
ככה אנחנו יורדים למסעדה, ואני פותח שולחן, וזאו כריסטוף משרת אותנו אישית, ופתאום הנשמה כמעט נחנקת במקום כשהבן דוד של מומו מהחנות ניכנס למסעדה ומתיישב ישר בשולחן שלנו.
מה זה אדוני? היא שואלת אותי ולא מצליחה להבין.
זה הבן דוד של מומו שיחליט לעזור לי לראות לך שאת לא טיפוס של פשע, אני מסביר לה.
וראובן, הבן דוד, מביא אותה בנשיקה ליד של נשמה, ומוציא תכסף שנתתי לו בבוקר ונותן לי אותו.
תשמרי על המגפיים בתור מתנה שקיבלת מהמשפחה של מומו, מביא לה ראובן ביציאה, זותי מתנה שתמיד תזכיר לך איך כמעט יתדרדרת לפשע אבל שבפנים הלב שלך רך כמו חמאה שמורחים על החלה של שבת.
והנשמה עושה לי פרצוף עצבני קצת למה היא ישר נזכרת איך תיכמנתי אותה עכשיו וגם כן עם יריב, אבל ישר אני מביא לה נשיקה שעוד רגע גומרת לה תאוויר מהריאות, ואני אומר לה בשקט שאני בחיים לא ייתן לבחורה שלי ליסתבך בפשע רק בגלל שהלב שלה מסתובב כמו קרוסלה בגלל שז'קי הוא הגבר שלה. וישר אחרי שאני מנשק אותה אני רואה איך העיניים שלה עוד נשארות עצומות למה שנשיקה עשתה לה תרגשות בבטן, ואני אומר לראובן שיאכל על חשבוני מה שבא לו, ואומר לז'או כריסטוף שיתן לו אוכל כמו למלך, ואני מנשק עוד פעם תנשמה שלי, ומרים אותה כמו מלכה בידים שלי מהמסעדה עד לחדר שינה בבית.
לפני 19 שנים. 20 באוקטובר 2005 בשעה 11:21