בימים שהנשמה עזבה תבית של ז'קי לא יכולתי לכתוב למה גם הכפרה עזבה תבית שלנו. באמא שלי לפעמים אני חושב ששתי הבחורות של המלכים של התקוה מתאמות ביניהן מתי לביא אותה בג'ינון כל אחת למלך שלה ושתיהן בו זמנית. אבל אם רק אחת מג'ננת תמלך שלה, אז המלך של השנייה עוזר בעצות לרגיע. אבל מתי ששתיהן מחליטות לג'נן אותנו יחד, הלך עלינו והלך על התקוה. אפילו מזל ישר מתחבאת מתחת לבצק של המלאווח של יום רביעי.
בקיצור, לא כתבתי כל הזמן למה מרוב אדום שראיתי בעיניים אפילו תאותיות של המקלדת לא הצלחתי לראות. וגם לא היה עוזר לי לראות תאותיות למה מהעצבים שברתי תמחשב ועכשיו אני כותב על אחד חדש שקניתי מויקטור מרחוב הרצל, שמוכר מחשבים חדשים מהוצאה לפועל בחמש מאות שקל.
ועל מה הייתי עצבני? על הכפרה. למה ככה בלי לשים לב כבר סגרנו שנה יחד, ואמא שלי, אפילו שמאז שהיא הייתה אצלנו נתנה כבוד לאישה שלי למה היא יודעת שאם היא לא תתן אני לא יביא לה לא חלות ולא נישוקים וגם לא נכד. ואפילו שהיא מביאה כבוד לכפרה למרות שהיא יודעת שהכפרה לא יודעת להכין קוסקוס לשבת וקונה כל שישי ממזל, ואפילו שהיא לפעמים עוד שואלת אם הכפרה מנקה תאבק מהמנורות וכל פעם אני צריך טיפה לשקר לה, אפילו שכל זה קורה, היא רוצה לראות מהבן שלה נכד.
וגם אני, באמא שלכם לא נהיה צעיר. עוד מעט אני כבר בן 37 וזה גיל שאחורי שגבר ביסס תעצמו בתור המלך של הפשע של התקוה, הוא צריך לתחיל לסדר לעצמו את הדור הבא.
הקיצור אני במיטה עם הכפרה ואני מלטף אותה והיא אותי, ושנינו ככה בסבבה של הסטלבט של אחורי או לפני שעולה שוב פם עשן מהסדינים, ואני מביא לה אותה בכפרה שלי, מתי נתחתן?
והכפרה צוחקת ושואלת אותי מה נהיה לי שפתאום שוב אני רוצה לתחתן איתה אחורי שהמזימה של האירוסין לא יצליחה לי.
כפרה, אני אומר לה, באמא שלך, אני בחור רציני שרוצה לבנות משפחה עם הבחורה שלו ולעשות איזה ג'וניור אחד ואיזו ברבי קטנה שיעשו לו שמח בנשמה.
והכפרה צוחקת עוד פם ואומרת לי אבל מומו, אהוב שלי, אמרתי לך שאני לא אישה שחונקים אותה בטבעת, אני אישה שחייבת את החופש שלה.
חופש חופש אני מביא לה, אבל גם את לא נהיית צעירה. את לא רוצה ילדים?
אני לא יודעת אם אני ארצה ילדים או שלא, היא מביאה לי, אבל גם אם כן זה לא מחייב אותי להתחתן ובטח שלא ארצה ילדים בעשור הקרוב.
תשמעי ממני כפרה, אני עושה לה, עד עכשיו שיחקתי תמשחק שלך אבל כמה שאני אוהב אותך וכמה שאת זורמת לי בדם כמו שכל הנחלים בארץ זורמים לים, ככה אני רוצה ליות בקשר עם בחורה שתראה במלך של התקוה תעתיד שלה.
אני מצטערת מומו, היא עושה לי בחזרה, אבל אני לא מתכוונת לכבול את עצמי אליך. כל הכייף שלי זה לדעת שאני איתך רק מאהבה ולא כי אני חייבת.
נהיה לי עצוב מהמילים שלה, למה כמה שני שמח שהיא איתי מבחירה אני רוצה גם כן שהיא תבחר לעשות איתי תילדים שלה, ופתום יבנתי שזה כנראה לא הולך לקרות.
הקיצור חצי לילה לא ישנתי ורק חיבקתי אותה וליטפתי לה תתלתלים ונישקתי לה תעורף ככה שהיא זזה כמו חתולה מתוך שינה, ואני מנשק ומחבק אבל אני מרגיש כאילו יש לי בלב משקולת של עופרת שמטביעים איתה גופות בירקון. ואז יחלטתי שאני חייב לעשות מעשה למה ככה הכפרה עוד תמשוך אותי עשר שנים, ובסוף מרוב שהזרע שלי יתייאש מזה שכתוב אין כניסה על הדרך לביצית שלה, בסוף הוא לא ימצא תדרך גם כשכבר יהיה לו מותר.
על הבוקר כשהכפרה הלכה לעבודה קראתי לחמש בחורים ואמרתי להם לתחיל לארוז תכל הבית. בינתיים הלכתי ושכרתי לכפרה דירה בבבלי ועד שלוש בצהרים כל הרהיטים שלה כבר מילאו תדירה. יבאתי בחור מרב בריח שיחליף תמנעול בדלת, ושמתי מעטפה עם פתק שיש עליו תכתובת החדשה שלה ותמפתחות בחריץ של הדלת. אחורי זה לקחתי תאופנוע ונסעתי לאמא שלי, למה אמרתי לעצמי שאני מעדיף לא לראות תפנים של הכפרה מתי שהיא מבינה שאני מתכוון ברצינות לזה שאו שהיא תהיה האישה שלי עד הסוף או שגמרנו.
הקיצור, בלילה אני חוזר הביתה וישר נכנס למזל ששמתי אותה מראש בכוננות עינית, בשביל שהיא תציץ מהדלת שלה על חדר המדרגות ותספר לי מה קרה שם. ומזל מספרת לי שהכפרה עמדה איזה עשר דקות בחדר מדרגות ויסתכלה על הדלת ועל המפתח שישארתי לה, ואז שהיא ניגבה איזו דמעה שירדה לה בטעות מהעין ולקחה מונית והלכה.
אני שומע ונקרע לי הלב, ואני נכנס לבית ורואה כמה הוא ריק ואיך הבושם שהכפרה הייתה שמה עליה בשביל שאני יקרע ממנה תבגדים מרוב חרמנות גם כן איננו, והכי גרוע אני רואה שהכפרה לא בבית ואין תחיוך שלה, ואין תעיניים שלה שמסתכלות עלי במבט שאומר לי תתאמץ ואני יהיה שלך, ומרוב שכואב לי בלב אני שובר תמחשב שלי ותרהיטים שכן נשארו למה אין עליהם תדברים של הכפרה.
מהרעש ז'קי בא וסיפר לי שהנשמה עזבה תבית גם כן. ושנינו מבואסים ושותים עראק עם מאזות קטנות, אבל אין לעראק טעם ובא לנו להרוג מרוב שכואב לנו בלב.
אז אני מתקשר לבית זונות שיש בהרצל ואומר להם לשלוח אלינו שלוש בחורות אבל תהכי יפות שיש להם למה אם לא יפות אני שולח אותן בחזרה. ואחורי רבע שעה עומדות לנו בדלת שלוש כוסיות שרק אתמול עשו עליה ציונית מרוסיה של ברית המוצצות לשעבר, ואלה ישר בלי לבזבז זמן מתחילות לעשות לנו סטרפטיז ולמצוץ אחת לשניה תבז'ז'ים שעשויים מסיליקון, אבל אני מסתכל על ז'קי שמסתכל עליי ושנינו קולטים שגם אם היו משכפלים לנו את אנג'לינה ג'ולי שלוש פעמים בעירום מולנו לא היינו נוגעים בה.
אז אני משלם לבחורות ואומר להן ללכת למשיך תמציצות במקום אחר ושנינו יורדים לקפה של ציון לשתות עוד עראק עד ששנינו נופלים שיכורים למה כל העראק בבית נגמר.
ככה עוברים שלוש ימים, ואחורי שלוש ימים אני מתלבש יפה, עולה על האופנוע ונוסע לבית החדש של הכפרה.
אפילו שיש לי מפתח לדירה שלה אני מצלצל בדלת למה אני רוצה לשדר לה שני מכבד תפרטיות שלה. והכפרה פותחת לי תדלת והיא לבושה בפיז'מה השחורה שקניתי לה לפני חודש שמתאימה לקיץ וחושפת את כל מה שפינטזתי עליו שלוש ימים, אבל עכשיו אני לא יכול לגעת בה למה היא מסתכלת עליי במבט של עצב וכעס, והמבט שלה אומר לי ששברתי לה תלב.
תביאי לי ליכנס? אני שואל והכפרה זזה ונותנת לי ליכנס לה לדירה.
איך אתה מעיז להראות את הפרצוף שלך אצלי בבית. הכפרה שואלת, למה באת?
כפרה שלי, אני אומר לה, אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי בחורה בחיים שלי. מה שתבקשי אני יעשה בשבילך, אבל הייתי חייב שתביני שעם המשחקים שלך את משחקת בחיים שלי. אני מוכן לחתום לך על חוזה שמתחייב לתת לך את מה שתבקשי אם נתגרש. אני מוכן לחתום שנתגרש אם וברגע שתבקשי לתגרש, אבל חיים שלי, אני רוצה אותך איתי לכול החיים, אני רוצה שתהיי האמא של הילדים שלי, וככה אי אפשר להמשיך.
אני לא מבינה למה אתה חייב להרוס הכול, אומרת לי הכפרה, אתה יודע שעד שהיכרנו החלפתי גברים כמו שמחליפים גרביים. שכנעת אותי לבוא לחיות איתך, גרמת לי לרצות להישאר איתך, ליהנות מהחיים איתך, למה אתה חייב להרוס?
למה שגבר ואישה זה לא רק לזיונים, אני מסביר לה, למה שאלוהים עשה אותנו כמו שאנחנו בשביל שיהיו לנו גם ילדים שימשיכו אותנו. את לא רוצה שיהיה לך ילד?
אני לא רוצה ילד שיגזול ממני את החירות שלי. היא עונה לי.
כפרה, הילד לא יפריע לך בעבודה, ולא יפריע לך להמשיך לבלות וליהנות, אני מבטיח לה, יש לנו מספיק כסף בשביל שתהיה לו מטפלת, ואני הרי עובד בעיקר בלילה אז ביום אני אשמור על הילד בזמן שאת תעבדי בעבודה שלך. חיים שלי, אני רוצה שתהיה מאושרת, אני לא רוצה לבוא ולחרב לך תחיים עם החלומות שלי. אני רק רוצה שהחלומות של שנינו יפגשו.
ואני מתקרב לכפרה ומחבק אותה, והיא רגע מחבקת אותי ואז מעיפה לי סטירה.
ואיך העזת בכלל לעשות לי את התרגיל עם הדירה הזו? היא שואלת ואני נושם עמוק למה אף אחד לא מוריד סטירה למלך של התקוה ונשאר חי, אבל זותי האישה שאני רוצה לחיות איתה תחיים שלי אז לא כדאי שאני יחרב לה תחיים בתגובה שלי.
כפרה שלי, הייתי חייב להראות לך שני רציני, אני מסביר לה. אבל רק תגידי כן ואני בתוך שעה מחזיר תכול הרהיטים שלך לבית שלנו ונפטר מהדירה הזו.
ואני אומר לה ומחבק אותה ולנשק לה תשיער ותלחי ולאט לאט גם כן תשפתיים שלאט לאט נפתחות עם הטעם הכי טוב בעולם אל שלי.
אתה קונה ריהוט חדש שאני בוחרת. היא אומרת לי, הוצאת את הרהיטים שלי מהבית אז עכשיו תשלם על ריהוט חדש.
מה שתרצי, אני צוחק ומנשק אותה עוד, אבל לפני שתזרקי תמיטה שלנו תביאי לישון עליה עוד פם אחת איתך. ואני מרים תכפרה בידיים שלי שיתגעגעו להרים אותה ולוקח אותה למיטה.
אחורי ששנינו נרגעים מהגעגוע של השלוש ימים היא מסתובבת אליי ואומרת לי. מומו, אני חוזרת אליך כי אני משוגעת עליך לא פחות משאתה עליי, אבל אני עוד לא מתחתנת איתך. אנחנו קובעים שנחייה יחד עוד שנה בלי חתונה ובלי ילדים, ואחריה, אם אחליט שאני רוצה להמשיך איתך - נתחתן.
באמא שלי, אני מספר לכם אבל זה לא לפרסום. מרוב שתרגשתי יתחלתי לבכות לה והיא מחבקת אותי ושמה לי תראש בשדיים שלה שיום אחד הילדים שלנו ישתו מהם, וישר מהמחשבה הזותי נגמר לי הבכי ויתחלתי לשגע תכפרה שלי עוד פם למה לא מספיק לי שרק התקוה תשמע שהמלך עושה למלכה שלו טוב, צריך שכל הארץ תשמע.
לפני 18 שנים. 30 ביוני 2006 בשעה 10:47
