ווידויים מהתחתית

מה יותר טוב בבוקר:

1. קפה מושלם

2. מקלחת לוהטת

3. סקס בוקר

דברו איתי במספרים זה ישנה את חיי לנצח דעתך חשובה לנו.

אמרת שחשבת עלי, שפתאום בא לך לספר לי משהו קטן, לשתף אותי במחשבות ובחוויות שלך.

אמרת שהיה לך "קרייב" לדבר איתי, ולשאול אותי מה אני חושבת על הים.

מה אני חושבת על הים? שהוא מפחיד ואדיר מכדי שנוכל לתפוס אותו, שהוא נורא, שהוא קורא לנו, שהוא ראשוני.

שהוא מזכיר לי תמיד את תיאמת, שגופה נקרע לשניים כדי ליצור את השמים, כדי ליצור את הים.

אני חושבת על אלוהים היהודי שהפריד מים שמעל ומים שמתחת.

אני חושבת על מפלצות ים של לאבקראפט, של מלוויל. אני חושבת על יונה ופינוקיו.

ואני חושבת על לידה, על מי הרחם, על הרעם של הגלים שכל אדם נוצר בתוכו. אני חושבת על שאיפה לשוב לרחם הזה, המוגן, המימי, החשוך.

ואני חושבת על מוות, על המים שמכלים את הנפש, על הגלים שזרמו בין כפות רגליי בכיתה, שחורים וסוערים, מקציפים. ים בסערה, בגשם, ברוח.

ולפעמים בא לי להגיד לך, סתם, אני חושבת שהים זה כיף וזה הכל.

לדאוג לעצמי, לבריאות הנפש שלי, ליצירתיות, לגוף שלי, לטיפוח?

או לדאוג לסביבה שלי, לבית, לאנשים הקרובים, לצרכים שלהם?

מה יבוא קודם, הדאגה העצמית תתקיים משום דאגה לסביבה, או שמא הפוך? בסביבה מסופקת יהיה לי מרחב לדאוג לעצמי?

נראה לי שאני ממש נופלת בין הכיסאות כאן ולא דואגת לשום דבר.

אני רק ישנה.

לא אכפת לי להתערטל מול זרים כשזה בשירה.

#ask_me_about_my_poetry

לא הרגתי אף אחד, כולל את עצמי, למרות שהטלפון שלי הפסיק לחיות.

למי שדואג, אני בסדר. סתם לא זמינה.

קראתי את הפוסט הזה של- AlmaDragonPrincess

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=162157&postid=1394750

וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה שלפעמים (ממש באופן נדיר) הייתי רוצה להיות רווקה תל אביבית בת 24 שכל החיים בערך לפניה, שמסוגלת, מוכנה ורוצה להתמסר לאהבה פרועה וחסרת גבולות, להתנסויות. כזו ששווה להמר עליה, כזו שיכולה להיות מרכז העולם של מישהו אחר.

להיות האור, זוהרת, מסנוורת, עבור אחר/ת. להיות כזו מרכז למישהו, שכל היום שלו סובב סביבי, כל הרגעים שלו רוויים בי. שכל הרגעים שלי רוויים בו.

משהו שיתן לי מוטיבציה להרשים, משהו שלא יתן לי לישון בלילה, משהו שיניע אותי.

אפילו להמר על שולט (כי באמת, לא נתקלתי עדיין במי שמגדיר את עצמו נשלט ומצא את עצמו כל כך מושקע בהנאה של האחרת כמו שולט). אולי אני טועה, אין לי תקשורת עמוקה עם שולטים.

בקיצור, אפשר להיות מרכז העולם? אני מכינה עוגיות.

למה צריך להתלבש כדי לצאת מהבית?

לצאת מהבית זה לא עונש מספיק, אז חובה גם חזייה?!? מוגזם.

קצצתי ציפורניים (ולא קציצות).

מספיק, לא?

(הדוברת ניגשת להיות עקרת בית למופת ולאכול שוקולד מול הטלוויזיה תוך התעלמות מוחלטת מגבעת כלים בכיור והר כביסה לקפל).

ברור שאני אזכור מתי הייתי במחזור בעוד חודש, אני בכלל לא אלחץ. אני אפילו לא ארשום את זה בשום מקום, כי אני כל כך זוכרת.