לפני כמה שבועות ישבנו אצלי אני, ועוד שלושה אחרים מהפקולטה וXXX שלא לומד איתנו אבל לוקח איתנו את הקורס ולמדנו ביחד למבחן, כמו שעושים בכל פעם שלומדים התחלנו לדבר ולהעמיד פנים שאנחנו לא עושים את זה כדי להתחמק מלפתור עוד אינסוף תרגילים... XXX דיי חתיך אבל יש לו חברה, הוא מאוד שרירי ומשהו במבנה גוף שלו גורם לו להיראות כמו טנק אבל איכשהו גם מעודן כמו גוף של רקדן
וכשהעליתי את זה שהוא ניראה בכושר גיליתי שהוא היה ספורטאי מקצועי-מרים משקולות.
מפה לשם דיברתי על כך שאני רוצה לשפר את הכושר שלי, הידיים שלי חלשות וזה מעצבן אותי, אני רוצה להיות חזקה יותר עם יותר סיבולת ואם אפשר קצת פחות בטן
העליתי שמעולם לא הצלחתי לעשות מתח ומשם דברים התחילו להתפתח:
XXX: "תאמיני לי שזה לא כזה קשה, ידידה שלי הייתה בדיוק כמוך ותוך חודשיים הצליחה לעשות מתח כמו גדולה, זה הכול עיניין של אימון נכון והתמסרות"
"תוכל גם לעזור לי? אני מבינה בתזונה אבל כושר זה לא המומחיות שלי"
הוא חייך וגיכח קצת "דברי איתי אחרי תקופת המבחנים"
מפה לשם היו מבחנים ועברו (אל דאגה עברתי) והינה לפני כמה ימים הוא התקשר
"היית רצינית בנוגע ללהיכנס לכושר?"
עניתי לו על השאלות שלו בעיקר על בעיות רפואיות ואמר שישלח לי תכנית אימונים לשבוע הקרוב
אני מתרגשת להתחיל במסע הזה, הפעם עם מישהו שיעזור וידריך אותי!(שבמקרה גם חתיך! איזה בונוס ניפלא)
עוד רבע שעה יוצאת להליכה של 5 ק"מ זה אולי לא הרבה אבל זה ההתחלה
ההתחלה שלי
אני ארים את עצמי כמו גדולה מהרצפה והשמיים הם הגבול!
vain