באחד היא חופשיה
קערות מכסף ,חלקם אף מצופה זהב מהם יכולה לשתות עד רוויה
בלי קולר ורצועה את חופשיה לטייל במרחביו
סביב שטחי דשא גדולים בהם את יכולה לשחק בלי שהקולר והרצועה יכבידו
וכשגופך מותש וליל הגיע את נשכבת על מיטה רחבה ומפנקת
בשני את כלואה ,אישיותך נמחקת ,כבולה ,הרצונות שלך בטלים
אין בו חדרים , הוא מצר , קריר ובו שלשלאות מגבילים תנועתך
כפות ידייך אזוקות וענייך מכוסות
אין דשא וכפות רגלייך נגררות על ריצפת בטון קרירה
בבקשתך מים להרוות צימאונך תשתי מכוס הפלסטיק הצהבהב
לא מיטה יש בו ולא עצמאותך הנשללת
האחד את מדוכאת , אומללה סגורה ומסוגרת בנפשך
עצוב לך שם , בודדה גם בשוכבך על המיטה הלבנה
מיניותך גוועת ,תשוקתך נמוגה בנשמתך יש צער , בו את הכי כלואה
בשני את פורחת ,מאושרת על כלות ,סוגדת מרצון והערצה ,גם כשהקולר חונק
גם כשהמים קרירים וצר לך מיניותך פורצת ואין שובע
גם כשאת שרועה על ריצפת החדר ,לאושרך ולסיפוקך אין גבולות
בכל דקה את מאושרת , בכל הצלפה את מתמלאת עונג גם כשסימני החגורה הוא ריפוי ענוג ועוצמתי ,בו את הכי חופשיה
