לפני שנתיים. 22 באוקטובר 2022 בשעה 21:31
כשאני עצובה ועייפה ורעבה ומותשת ועצבנית וצריכה חרמנות ואותך ומלא חיבוקים
אז אני נקברת עם הפנים בתוך הישבן שלך וכל המצברים שלי מתמלאים מחדש
ואולי רק ככה כשאני כמעט בלי אוויר אני מעריכה את הדברים החשובים באמת, כמו הריח שלך שאופף אותי ושאריות של זיעה מתוקה והרבה חושך שמחבק ומנחם ומגן עליי מהבחוץ
וכשאתה יושב עליי ככה אני מוגנת ואני עטופה, מקבלת תזכורת חשובה על הייעוד שלי שהוא להיות תמיד למטה בשבילך
וכל מה שמציף אותי ברגעים האלו זה רק תודה והתרגשות, על זה שאתה סומך עליי ונותן לי ללקק אותך הכי עמוק עם הלשון
על זה שאתה מעניק לי את הפרס הכי טוב ביקום ועל ההזדמנות להיות כל כך קרובה אלייך ולזרע שלך
אני רוצה שתאהב אותי, כל כך
