Theories of Everything

בלוסום​(לא בעסק)​{ע} - כל כך מזדהה איתך. עברתי הרבה דאבות לב עם הנושא הזה, ולצערי הלקח לא נלמד ועדין מאוד מתקשה לשמור על עצמי ולא לצאת מעורי ולהגן ולתמוך עד אין סוף בחברותי, ויוצא וקורה שהן נהיות כפויות טובה וכשבא תורי להזדקק לעזרה - הן לא נענות. זה קרה וזה יקרה - עד שאלמד את השיעור.

וחגשמייח גם לך :)

astaro - יש אנשים שמבינים את משמעות המלה חבר, יש כאלו שחבר בעיניהם זה כל מי שמופיע להם בפייסבוק. איזה מבאס זה שאין שום דבר להגיד חוץ מאלו הם החיים. אחת מאותן מציאויות שאני ממש סובל ממנה לעיתים.

האזוקים - כולנו נתקלנו בתופעה הזו, חלק יותר וחלק פחות
כנראה שתלוי כמה אנו מנפים,או בוחרים לראות דברים
חג שמח :-)

יהלום נא - חג שמח.

קרה, קורה, יקרה.
שים על זה קרח, יכאב פחות.... :)

האזוקים - צודקת.... מתוך ניסיון :-)

זאת​(שולטת) - יש לי המון לכתוב בנושא.
חשבתי על זה (שניה בערך) ורק אכתוב לך:
לעולם לא תדע עד שלא תאלץ להיות בנעליו של האחר.
ועוד משו קטן, מי שלא מצפה גם לא מתאכזב...
(קשה, אני יודעת)
חג שמח ובעיקר מחוייך,

Succubus​(אחרת) - כן.

וראוי גם לזכור שיש בעולם הזה אנשים שיודעים לקבל אנרגיה, ויש בעולם הזה אנשים שיודעים לתת - ואלה שיודעים לתת אנרגיה, גם הם מקבלים מזה משהו. אז זה לא שאתה נשאר בלי כלום - בחרת לתת מפני שזה עושה לך משהו. למשל, הרבה פעמים אין דבר שגורם לך להרגיש חזק ומתפקד יותר מאשר לעזור לאדם אחר - אבל זה מחייב שיהיה מישהו שיידע להיות בעמדת הנעזר.
לפעמים מספיק להזכיר לעצמך שבעצם עשית את זה בשביל עצמך ולא בשביל אחרים, ורמת התסכול שלך יורדת.

פסיכו לוג​(שולט) - אני די מסכים. עם כל התגובות. הבעיה היא כשהצד השני לא מפסיק להצהיר כמה אתם משמעותיים ואהובים עליו. רק שהמעשים אף פעם לא נשמעים כמו המילים שלו. קשה להתחסן מאכזבות כאלו. לא נורא. מתקדמים.

יהלום נא - אני חושבת שלא שווה להתחסן.
טוב להתאכזב, כי ציפיות הן דבר בריא וחשוב. ולא תמיד מתאכזבים. לפעמים עצם הציפייה יוצרת מצב שבו היא יכולה להתגשם. במלואה או בחלקה. בלי לצפות לא יקרה דבר, וזה הרבה יותר גרוע. מנסיון...