הרשו לי לפתוח בהכחשה גורפת.
אני לא שוביניסט.
אני לא מקבל את התלונות שנשמעות פה לפעמים בתגובות. מי שמכיר אותי טוב יודע שאני ההיפך לחלוטין.
למה אתם נתקלים בבלוג מידי פעם בהערות שעלולות להתפרש כשוביניסטיות? פשוט מאוד. זה שוביניזם מתקן ותו לא.
ידוע הרי לכל בר דעת שהגברים מופלים לרעה בהרבה תחומים. כמו למשל שוק העבודה.
נניח שסטודנט חסר מקצוע צריך לממן את לימודיו. הוא פותח את סוף מדור הדרושים, בסעיף "כללי"- וצריך לבחור האם להיות עוזר מסגר, שליח פיצה, או מחלק עיתונים בשעות כמו 3 לפנות טיזי תמורת פרוסת לחם לשעה.
וסטודנטית חסרת מקצוע שפותחת את אותו מדור בדיוק? היא צריכה לבחור בין להרוויח 30,000 שקל במופעים אומנותיים למבוגרים עם/ללא מסכה, או לעשות 60,000 ש"ח כפונדקאית.
אין אפס. האפליה זועקת לשמים.
ולטיפ שהבטחתי. עד היום ידעתי שכהורה לעולם לא ארים יד על ילדי. אך אתמול שמעתי משהו מאיש חכם, וכך אמר:
"יש הורים שאומרים שזה לא בסדר מידי פעם להכות את הילד כאמצעי חינוכי.
אני מסכים איתם. זה לא בסדר. צריך להכות את הילד תמיד. בלי קשר למה שהוא עשה.
אנחנו יודעים טוב מאוד מה ילדים עושים ולכן צריך להכות אותם. וגם אם נראה לכם שהילד שלכם לא עשה כלום- זה הכי מדאיג! הממזר הקטן מכסת"ח..."
נ.ב.
היום קניתי את החדש של ראמשטיין. הכנסתי אותו למערכת ברכב והתנעתי. מזמן לא גמרתי ככה מהאוזניים.
לפני 14 שנים. 23 באוגוסט 2010 בשעה 16:06
