לפני 13 שנים. 10 באוגוסט 2011 בשעה 6:01
לא כל יום אנו מקבלים הזדמנות נוספת.
כמה החמצות אנו נושאים על גבינו? כמה פעמים אמרנו לעצמנו "חבל שלא עשינו אחרת", "לו יכולנו להשיב את מחוגי הזמן" ו"איזה פספוס שחבל על הזמן. החיים שלי נגמרו אני מתההה". כל אחד ומידת ההיסטריה שלו.
לא כולנו מודעים עד כמה מחשבות אלה מכבידות עלינו, גם כשאיננו חושבים עליהן. הן מלוות אותנו, מורידות מערכנו העצמי, ומעכבות אותנו בתחומים רבים.
לו רק יכלנו לקבל הזדמנות שניה לשנות את חיינו.
אני קיבלתי הזדמנות שניה, נדירה.
לפני תחילת התואר השני עבדתי שנתיים כמאבחן במשרד פרטי. כעת לחופשת הקיץ חזרתי למשרד לחודשיים.
אין. אין מצב שהפעם אני לא עושה מישהי במשרד. אין מצבבבב.
