השימוש במילת תואר עלולה לסתום משפט ולהביא להחמצה של דברים חשובים ומשמעותיים.
לדוגמא: "הוא צעק עליו כי הוא אלים"
אמרת שהוא אלים, סגרת את הבאסטה. אפשר ללכת הביתה. nothing to see here. case closed.
פיספסת את האפשרות לחקור את ההתנהגות. לנסות להבין מה הביא אותו לעשות את מה שהוא עשה. להביט על כל המקרה מלמעלה. מה הטעם הרי? אם הוא "אלים" אז אתה מסביר לעצמך שצפוי שהוא יצעק כי זה מה שהוא ויש לך פטור מלאמץ את המוח מעבר לכך.
אל תתפלא אם לילה אחד יארבו לך בסימטה חשוכה דטרמיניסטים זועמים וחמושים.
ואת ילדונת, אינך בכיינית.
אני לא אניח לשם התואר הזה להסתיר מאחוריו את המשמעויות.
את המשמעות של הרגישות שלך, המשמעות של בכייך כמנגנון הרגעה טבעי של גופך, המשמעות של הצורך שלך בפורקן, המשמעות של היקשרותה של נפשך בנפש האדם שמולך, ובעיקר המשמעות של הנוחות והפתיחות שאת מרגישה עם האדם שאת בוכה בנוכחותו.
דמעותייך שוטפות ומציפות חלקה אחר חלקה. הוא נכבש לאיטו...