לפני 8 שנים. 6 בנובמבר 2016 בשעה 18:07
"מאסטר אני עייפה". "את רוצה קודם את החדשות הטובות או הרעות?". "קודם הרעות". "את ממש לא הולכת לנוח בזמן הקרוב. אני עושה בך ניסוי". "והטובות?". "הניסוי יהיה על הוגינה שלך".
משכיב אותה על המיטה מול הטלויזיה, היא חופשיה למעט הקולר לצווארה שקשור ברצועה לפינת המיטה.
"את מאוננת עפ"י ההוראות שלי וגומרת כשאני מרשה. מטרת הניסוי לבדוק כמה פעמים את יכולה לגמור. אני סופר".
40 דקות מאוחר יותר...
"די. אני חושב שמספיק לך".
"אבל מאסטר אני יכולה יותר!".
"די! עשרים ושתיים זה מספיק. ילדה משוגעת".
אם קראתם את הפוסט הקודם דעו שהמגב והדלי נותרו מיותמים השבת. היא שוב השפריצה על כל המצעים לפני שהספקתי להתכונן.
