סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Theories of Everything

לפני 7 שנים. 17 בדצמבר 2016 בשעה 7:01

במשך 18 שנה בניתי לי מגדל וראשו השמימה, טיפסתי במעלותיו כדי להילחם באלוהים ולהראות לכולם שהם חופשיים בעולם הזה, חופשיים לעשות ככל שיחפצו.

כשהגעתי לראשו גיליתי את מה שציפיתי לגלות. ואז הבטתי מטה, ראיתי את בני האדם קטנטנים וחסרי משמעות, נתקפתי סחרחורת, אימה ופחד גבהים. נשאתי מבט מעל לראשי וראיתי מליוני גלקסיות. והבנתי. פתחתי במסע חזרה למטה.

כיצאתי מדלת המגדל נגשו אלי אנשים בהתרגשות ושאלו: נו? מה ראית? יש או אין? וכך עניתי:

זה לא משנה מה ראיתי. האמת מחרידה כל כך שאני יכול להבין למה הרבה אנשים זקוקים לדמות אלוהית.

איה74 - רוב האנשים פחדנים מידיי להביט לתוך הריק. העובדה שאין משמעות או תכלית מחרפנת אותם. ושמה שמחכה לנו זה רק חידלון.
אז כן, תשאיר להם את הנחמה שלהם. את ״השמיכי״ שמכסה את ראשם בלילה אפל. כמו עולל שמכסה את עיניו וחושב שלא רואים אותו.
או לחילופין, אגומנייאקים שבטוחים שהם יודעים מי האלוהים ״האמיתי״ ורק הם בניו.
אמיצים חיים חייהם בבדידות ועדיין בוחרים לקום כל יום בבוקר ולצרת את התוכן שלהם לתוך הריק. גם בידיעה שהוא חסר חשיבות ובר חלוף.
לפני 7 שנים
פסיכו לוג​(שולט) - איה, אני אוהב אותך לכמה שניות. זו היתה תגובה נהדרת.
לפני 7 שנים
איה74 - למה רק לכמה שניות? בניגוד לאנשים, רעיונות (ולזה הגבת) נשארים לנצח :)
או לפחות כמו פיות, כל עוד יש מי שיאמין בהם :)
לפני 7 שנים
פסיכו לוג​(שולט) - לו ידעת כמה אני סגור רגשית היית מעריכה את השניות הללו :)
לפני 7 שנים
איה74 - אני מאד מעריכה!
לפני 7 שנים
James Bondage​(מתחלף) - אחד הסימנים של בגרות לדעתי הוא ההבנה שלגבי הרוב הגדול (ואולי המוחלט) של האנשים - אי אפשר לעזור להם, ובטח שלא להציל אותם, מפני עצמם.
לפני 7 שנים
פסיכו לוג​(שולט) - מסכים. זה קורה כי מסתירים מהם מידע או שאין להם את היכולת לתפוס את כל זה. אי אפשר להשתחרר ממשהו כשלא מודעים לכך שבכלל שבויים בו. אני בעצמי השתחררתי סופית רק לאחרונה.
לפני 7 שנים
James Bondage​(מתחלף) - "סופית" זאת הצהרה די בומבסטית. גם אני חושב שהשתחררתי, אבל אני מגלה לאורך השנים עוד נדבכים. אמרתי נכון - אי אפשר להשתחרר כשלא מודעים, וכדי להיות בוודאות משוחרר סופית, אתה חייב להיות מודע להכל -- אני קצת סקפטי.

ואם יש לך זמן עודף, אני ממליץ לקרוא את "קונגרס העתידנים" של סטניסלב לם. הוא קצר, אבל מהנה ובהחלט מאיר את "השחרור" באור שונה.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י