לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני זו אני וטוב שכך

לפני שבוע. 14 ביוני 2021, 17:38

מה אני אגיד לכם...

זה לא קל לשלב רגש עם שליטה. 

לטייל על חוף הים יד ביד, להתנשק ברמזורים ולחלום ביחד על הרגע הזה שהוא יעמוד בתנוחה זנותית על ארבע עם התחת היפה והמזמין שלו, יסתכל לי בעיניים וילחש "בבקשה תזייני אותי".

לא, זה לא קל. 

 

זה לא קל לשלב רגש עם שליטה. 

לרעוד מרוב געגוע, להתרכז באוכל הטעים במסעדה ולהתאפק מלהכניס לו יד לפה ולזיין כמו חור. ואז להגיע הביתה, להושיב אותו מולי וסוף סוף לגרום לו להיחנק.  ואז ..להתנשק אתו שעות. 

לא, זה לא קל. 

 

זה לא קל לשלב רגש עם שליטה.

 

לראות אתו סרט בחיבוק על הספה, לאפר לו לתוך הפה ולשחק עם הלשון שלו כמו עם הדגדגן.  

לא, זה לא קל.

 

לגרום לו להרגיש מושפל ואהוב

לגרום לו לכאוב עם חיוך

לגרום לו להיות זונה ונסיך 

לרצות אותו בתוכך ואותך בתוכו 

זה לא קל, אבל זה כל כך כיף!

 

 

 

 

 

לפני שבועיים. 7 ביוני 2021, 2:10

הגבתי לו די מהר.

התכתבנו בקטנה.

נפגשנו.

ואז שוב. ושוב. ושוב. 

מאד אינטנסיבי אבל גם מאד נעים.

מאד קשוח אבל גם מאד רומנטי. 

הוא מאד משתדל ואני מאד נהנת מזה. 

טוב לנו. וכל עוד זה כך, אין לי שום רצון להשקיע במישהו אחר. לא הרצון ולא הזמן. 

אם יתנפץ מבטיחה לשקול אופציות אחרות שיש לי כאן.

אבל כרגע זה פשוט לא אקטואלי.

 

 

 

לפני 3 שבועות. 29 במאי 2021, 4:45

התחלנו בהופעה חיה של להקת בלוז 

המשכנו לדאנגן. 

קפצו אלכסיי לדקה דנס.

 

בשלושת המקומות נהנתי לפגוש חמודים שהשתנתי / השפרצתי עליהם בצורה זו אחרת .

נהנתי בטירוף. 

ובעיקר רקדתי המון. 

סופש מדהים!

לפני 3 שבועות. 28 במאי 2021, 23:08

הולכת היום ספונטני לדאנגן.

אחרי כ4 שנים שלא הייתי .

כי אישית מעדיפה מסיבות אחרות אבל החברים לוחצים ...

ואפילו לא שמתי מחוך!!!!

 

לפני חודש. 15 במאי 2021, 12:30

בוקר מטורף מסתיים לו בהתארגנות לנסיעה לבאר שבע. 

ישנם מצבים בהם הכל, אבל הכל זז הצידה - ואלה המצבים שקשורים לילדים שלנו. 

לא משנה כמה דומיננטית ובעלת כוח אני אהיה, אני משוייכת ומסורה לבת אדם שיצרתי עד נשימתי האחרונה. 

 

פוסט נכתב בעצבים אבל באהבה ללא תנאי. 

 

שמרו על ילדיהם!

 

 

 

לפני חודש. 12 במאי 2021, 8:46

בלי קשר לשליטה.

 

מי שצריך עזרה באוכל (אבל באמת ולא בשביל להכיר!!!) 

או מכיר משפחות נזקקות - תפנו אלי. 

 

יש לי הרבה אוכל לתרום יום יום. 

לחמים, לחמניות שונות, ירקות, פירות וכו... 

 

בת ים בלבד!

לפני חודש. 8 במאי 2021, 5:10

זה קרה לפני כמה שנים בודדות אבל היום כשאני מביטה לאחור זה נראה כאילו שזה קרה לפני עשור לפחות. 

כל כך הרבה שינויים. כל כך הרבה תהפוכות ובעיקר כל כך הרבה הבנות שנבנו בי מאותם השנים....

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד בלטתי, תמיד הייתי במרכז,  באור הזרקורים . בכל מקום שנוכחתי. 

ילדה/ נערה / אישה עוצמתית עם נוכחות/כריזמה - כך שמעתי על עצמי (ושומעת עד היום) בכל מקום. את צריכה להיות מאושרת שיש לך את זה, זה כשרון! - אומרים לי כל הזמן. 

אבל זה היה קשה להיות "ההיא שתמיד במרכז" עד כדי כך שהייתי מתעייפת מזה ומחפשת מקום להסתתר, להתבודד, להפוך לבלתי נראת לפחות לזמן מוגבל. ולנוח.  מעצמי. 

זה לא עבד. כמה שלא ניסיתי. וניסיתי. 

עד שבאמצע החיים פגשתי אותו. 

היה משהו בתנועות הגוף שלו, במבט שלו, בקול, בחיוך, שמייד כבש אותי וגרם לי לרצות להכיר. 

הרגשתי שהיה בו שקט שכל כך חיפשתי. שקט ורוגע.  

הקראש המיידי היה הדדי . לפחות כך זה נראה בהתחלה. 

מאפס למאה. מיידי ומאד עוצמתי.

היינו מסתגרים מהעולם ופשוט נושמים אחד את השני. עפים יחד . ולבד.  בלי אף צופה מהצד. אני והוא . הוא ואני. 

קראנו לזה כוכב לכת פרטי שלנו. 

הוא נהג להגיד שלא משנה לו מה אני אומרת- הוא אוהב את צליל הקול שלי. 

היה אומר שכל נשיקה שלנו כמו סרט אהבה קצר.

היה מעודד אותי "עופי מאמי, אני מחזיק אתך חזק"

הוא בחר לנו כוכב בשמיים שהיה שומר עלינו. 

בגשם אהבנו לשבת מחובקים מתחת לשמיכה על המרפסת, להסתכל על הברקים ולחפש אותו- את הכוכב הזה..

ותמיד היתה אתנו מוזיקה. ספוטיפיי על פלייליסט קבוע "שלנו" .

הכרנו את כל השירים בעל פה. התנשקנו ולחשנו את המילים, עשינו אהבה ושרנו,  שתינו, אכלנו, טיילנו, בילינו ושרנו..כל שיר היה מסמל משהו מתוך סיפור האהבה המטורף שלנו. 

ורקדנו.  בכל מקום רקדנו. במטבח כשהכנו קפה, בחדר שינה מול המראה ערומים, בקיוסק כשקנינו סיגריות, בחוף כשטיילנו בלילות. 

אנשים שהכירו אותי לפני טענו שמאד השתנתי. היו כאלה שטענו שאתו הפכתי לגרסה משופרת של עצמי... 

וכן, כך גם הרגשתי. כי חשבתי שאתו מצאתי את השקט שחיפשתי כל כך הרבה שנים. שקט ובטחון להניח בצד את "הכריזמה" ולנוח סוף סוף מהכובד הזה של "מצופה ממך"..

אבל , כנראה, היה חור בכדור פורח הזה, שעפנו עליו יד ביד לכיוון הכוכב שלנו.

"הנפילה" היתה כל כך כואבת שנדרשו לי כמה שנים להשתקם. 

ממאה לאפס. חד. אכזרי. ללא רחמים. 

כמו הפסקת חשמל לא מתוכננת. 

כמו ניתוק מחמצן. 

עבר לא מעט זמן עד שהייתי מסוגלת לנתח את מה שקרה שם..בליבו, בנפשו, במוחו..

וזה לא שאני יכולה בודאות לומר שהצלחתי לפענח את התעלומה הזו. 

אבל הגעתי למסכנה, שגם הוא, למרות הכל, התאהב באני ההיא ...זו שתמיד בולטת, תמיד זוהרת, מככבת,  נוכחת ושולטת . כן כן, שולטת בכל מי ומה שנמצא בסביבתה. 

הוא נהנה מזה שדווקא הוא זכה "להפשיט" את נשמתי ולגרום לי לעוף בצורה הכי תמימה ולא זהירה. ללא משחקי כוחות. ללא שליטה. שיוויון הדדי.  הוא ולא אף אחד אחר. 

הוא הבטיח שמחזיק אותי, אבל לא היו לו באמת כוחות לכך. 

ונפלתי. 

הצלחתי לסלוח לו על שברון ליבי. מזמן המשכתי הלאה. אפילו הייתי מאוהבת קלות מאז (פעמיים)

אבל התמימות הרומנטית שהיתה בי והכמיהה למנוחה "מעצמי" נמחקו בי לעד. 

 

שואלים אותי הרבה האם יש סיכוי שאני אתאהב שוב. 

התשובה היא כן. חד משמעית כן. 

אבל זה לעולם לא יהיה יותר מהמקום של בריחה מעצמי. 

כי אני זו אני וטוב שכך. 

********

מוקדש באהבה שקטה מרוחקת ורגועה. לו. 

 

 

 

לפני חודש. 7 במאי 2021, 10:38

אתמול מרוב שעמום עקב מחלה לראשונה נכנסתי לצ'אט לראות מה זה החיה הזו. 

 

מה אני אגיד לכם, חשבתי חיה וטעיתי - גן חיות!

שוב אותה הגישה החסרת כל הגיון "קחי אותי, רוצה להיות שייך לך,  מת לסגוד לך,  אני כבר לרגלייך וכו". 

הפסקתי לכעוס כי אין טעם. הרי ברור שכך זה תמיד היה כאן וגם ישאר. 

 

עכשיו, אני מבינה את הכמיהה למגע נשי בכל מחיר.

ואני מבינה שלא כל גבר מסוגל להשיג אותו בדרכים קונבנציונאליות אבל מכאן עד הקפיצה על כל פרופיל נשי ומוכנות להשתעבד לתמונת רגל, חצי ציץ או שפתיים- לא קצת הגזמה? 

דובונים יקרים, אין לי מושג איך מתנהלות כאן שולטות אחרות ואיך הן מתמודדות עם הדבר הזה, אבל אני לא מוכנה לקחת תחת שליטתי גבר שאינו מעריך את עצמו לפני הכל. 

אגב, אני מקווה שלעתים הם- המסכנים האלה מוצאים ליטוף או סטירה, כי לכל אחד מגיע יחס..

אבל אצלי זה לא יקרה.  אז אל...

 

אני לא ילדה שנהנת לשחק אותה אלה עם שוט ביד מול מסכן על 4 עם לשון בחוץ. 

 

אני אישה  שמתיחסת ברצינות לנושא ההתמסרות. בין אם זו התמסרות קבועה או התמסרות פיזית רק במפגשים. 

מי שזוכה להכיר אותי יודע - עולם השליטה שלי הוא כמו חוג יצירה. 

אני לוקחת אגו גברי. הופכת לפלסטלינה ויוצרת ממנה כלי לשימוש אישי. ותמיד עם חיוך, אגב. 

כל שימוש שאמצא לנכון לחפץ ספציפי שיצרתי. 

עכשיו תחשבו רגע לבד...

אם אין לכם אגו, איך אני יכולה ליצור? 

מאיזה חומר בדיוק?

הגוף שלכם זה רק כלי בעיניי .לא מעבר. 

לכן לא מעניינות אותי הצעות פיזיות שלכם, אם אין את החומר גלם שאפשר לעבוד אתו. 

לא נקיונות

לא הסעות

לא תיקונים

לא קניות

ובטח לא זיוני תחת הצלפות וכו.

אני לא מקבלת סיפוק והנאה מעצם הכאבה או השפלה או ניצול. 

כמו שאמרתי כבר פעמים רבות - אני מעניקה כאב נפשי ופיזי .בדיוק כמו חיבוק וליטוף.  

ההבדל , אם אתם שואלים, בכך, שכשאני משפילה, מורידה ומשתמשת בנשלטים שלי, אני גורמת להם רגעי אושר של שחרור מהאגו שלהם שמולבש עליהם ביום יום  ע"י חברה. 

אני מפשיטה מהם את המסיכה הזו ומאפשרת להנות מהמקום הנמוך, הקטן, החסר אונים. 

 

אבל אם אין מה להפשיט....אין לי עניין. 

אני מאד טובת לב, חמה, שנונה, מצחיקה וחייכנית.

אין בי צד שנהנה להשפיל אנשים עלובים ומסכנים שלא למדו לאהוב את עצמם. 

אז שוב, מקווה שזה יחלחל לפחות קצת למוחות הקוראים אותי ויתן חומר למחשבה. 

והעיקר - כולי תקווה שתרד ממני כמות הפניות הלא רלוונטיות . 

 

ושיהיה לכולכם שבת שלום.

אהבו שמרו על עצמכם בכיף .

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. 6 במאי 2021, 14:20

איך מזהים שנשלט רואה בך בן אדם לפני שולטת בעלת יכולות לתת מענה לצרכיו ?

קל.

אם היא לא מרגישה טוב מסיבה כלשהי, הוא דואג ועוזר לה במה שאפשר בלי תירוצים.

סינון פשוט.

 

 

 

 

 

לפני חודש. 29 באפר׳ 2021, 19:11

הוא היה פשוט מתוק

לא ממושמע בשיט

עם אגו מנופח רצח

מתנדנד ולא יציב בשאיפות ופנטזיות

אבל גם עם חיוך כובש וגם עם תחת יפה

כן, לפעמים דווקא כאלה עושים לי את זה חשק לשחק בהם

הם בדרך נלחמים בשדים של עצמם ובורחים כשמתחילים להרגיש תלות אבל הרגע הזה שהם חוזרים על 4 ומתחננים לסיכוי נוסף ..

אחחחחח! 

 

למרות שתכלס,  כולם חוזרים, כי מה לעשות, הרי..

I'm unforgettable 

 😂😂😂😂😂