אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אורגזמה

מכת ברק שמתחילה מהיוני, מרעידה את האגן, חותכת את הגוף, מצמררת, מענגת. הפרח בגני.
לפני שנתיים. 11 במרץ 2022 בשעה 6:43

ארוחה ערב, עיסוי, מילה טובה. 

כשאקום אדע לתת חזרה.

לפני שנתיים. 5 במרץ 2022 בשעה 10:01

למדתי לאהוב גופי על מעלותיו וחסרונותיו. להרגיש חופשיה, משוחררת בעירום. נודיסטית בסתר, נהנית מהתחושה. אישה. 

ועכשיו אחרי שהסרתי מעליי את הכסות, ניצבת עירומה מול עצמי. לומדת לקבל את שחלחל פנימה, את האין והיש והאש. מלחמה.

להתראות הישרדות, שלום אהבה.

לפני שנתיים. 28 בפברואר 2022 בשעה 20:12

רגישה, מחוברת וחדה

 

WW

לפני שנתיים. 26 בפברואר 2022 בשעה 8:43

פוגשת כאן נשים. לא בנות, לא בחורות. נשים.

נבונות, מודעות, מיניות, חזקות

כאלו שמזדהה איתן, כאלו שרוצה אותן חברות. 

תדענה, אחיות, אתן ממלאות את ליבי בשמחה. על מהות קיומכן, על המילה שנכתבה, תודה 💜

לפני שנתיים. 25 בפברואר 2022 בשעה 18:53

משחקת בך כבר תקופה  כמו נולדתי למשפחת המלוכה. מגלה כישרון חבוי של רודנות: תביא, תבוא, תיירר, תסתכל, אל תגע, תגע, ואולי גם ימזל מזלך ותמצוץ. אתה מעריץ אותי, מעריץ שלי. נוהם מכל איבר שחושפת, נמס מהכוח שלי. למדת מה מפעיל אותי, תרגלת כאב. נפתחת כלפי עצמך, התבשלת, התבגרת. 

היום הגיע זמנך. היום גם יום הולדת וגם אראלה התקשרה. הכנסתי אותך לביתי. לאט, בקצב שלי, ענג. אתה מוטרף מהמעמד, מתשוקה. מעסה את כפות רגליי בתאווה, עשה בי כרצוני. ואני מדברת, לפעמים מצביעה, לעיתים נוזפת, לפעמים מגישה. עוצמת עיניים או חורכת אותך במבט, נוגעת בעצמי יחד איתך נהמה וגניחה, פיתול והנפה, איך אפשר בלי יניקה. פוקדת - מצוץ! לקק! מורידה אותך לרצפה. פוקדת - חדור! לאט מעגלי או זיין אותי כמו שולט מתפעלת אותך עוד ועוד ולא נגמר בווליום גבוה כמו הופעה מול קהל.

מפוטם ומסופק כמו אחרי ארוחת מלכים,יוצא מביתי חבול ומאושר. ואני מנפנפת במלכותיות, חושפת טיז לפרידה. ממקמת אותך במקומך הראוי , מצפה ומוכן לפקודה.

לפני שנתיים. 24 בפברואר 2022 בשעה 19:43

ויסקי

 

ג'וני

 

פיצה 3 תוספות 

 

סלט יווני

 

https://g.co/kgs/1bmN6x

 

זיון בערב שבת

 

 

לפני שנתיים. 23 בפברואר 2022 בשעה 19:04
לפני שנתיים. 22 בפברואר 2022 בשעה 16:46

הגיע, אחרי שכבר הכנתי את עצמי שלא, אחרי שניצתתי אמש ונשארתי בערה, אחרי שבקשתי לעצמי, אחרי שפנטזתי, אחרי שהעזתי לחלום. 

גבוה באופן מוגזם, ממתק נחשק. הסתכלתי אליו והרגשתי את הדופק. עמדתי לידו ונמסתי. קח אותי קח! בשליטה מתמדת, חדור מטרה. עוד אחת ועוד אחת והמיטה כולה רטובה. לרגע הבליח העונג שלך, לרגע שחררת את עצמך.  שתית, נגעת, נגסת, גנחת. הקשבת. אגוז מקדמיה מופלא. בוא נחפור יחד, בוא נצא למסע. תן לי לגעת בך.  

לפני שנתיים. 20 בפברואר 2022 בשעה 19:27

מכרנו את הבית. הבית שהיה המקום המשותף, הבטוח לכאורה. את הבית בו גידלנו ילד, בו גידלנו משפחה. ילדים, חברים, תבשילים, ריבים, שחיקה, מהומה, מאומה ונפרדים. אני בוכה היום בכי שקט, בכי שמתקשה להסבירו. מנסה בכתיבה לזקק את עצמי, את הכאב, את החלום שחלמתי, את השבר והפיקחות. נכנסתי לבית באהבה, ואעזוב אותו באהבה. מחכה בציפיה להיכנס לד' אמותיי בהן כולי יצוקה. בשלווה, בשמחה, ביצריות, בקבלה, באהבה העצמית שהשכלתי לטפח, באהבה האינסופית לילדיי. האישה שאני השילה את הנשל, אומרת בקול - אני מוכנה. ועדיין,  זמן חשבון נפש, ועדיין זולגת דמעה.

 

אז שתיתי 2 כוסות ויסקי ועדיין העצב כאן, אבל אני חיה, נושמת ובועטת. יודעת מי אני ומה רוצה. לשם אגיע, שם אמצא שלווה.

לפני שנתיים. 20 בפברואר 2022 בשעה 15:25

לא משנה כמה מחזרים. כל אחד ממקום אחר, כל אחד שונה ומיוחד בדרכו, תכלס כולם רוצים דבר אחד.

ואני? לא מספקת כי לא מסופקת. מציאות עגומה.