לפני שנתיים. 26 באפריל 2022 בשעה 23:36
נזכרת בעיניים שלו, שתמיד גיששו לעוד סימן הסכמה ממני.
כשהוא יושב על 4, הפנים שלו מכוונות ישירות עליי, והוא מתנשף, כמו כלב שרק מחכה שישחררו אותו מהרצועה.
נזכרת בשפתיים שלו, שרעדו בכל פעם שקירבתי מעט את השפתיים שלי, וחיפשו דרך להתמזג ביחד.
נזכרת בו, כמה הוא חסר לי, שהוא חשוף מולי כביום היוולדו, כנוע, חסר אונים, בלעדיי...