בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני עולם ומלואו

לפני 3 שנים. 28 ביולי 2021 בשעה 6:20

ידו חזקה, כבדה, גברית. 

הוא מניח בעדינות על עכוזה, לא מלטף רק מניח. 

המגע נעים. רק רוצה שלא ירים את ידו. שישאיר אותה שם לנצח. הוא מרים ואז אחרי כמה שניות שוב מניח בעדינות. 

היא פולטת האנחות מרוצה. יודעת כמה היד הזאת חזקה. יודעת שהיא גם יכולה להכאיב. יודעת ורוצה. אבל גם רוצה  שתישאר מונחת. מגינה. 

 

הוא לא צריך חגורה. היד חזקה והמכה בעכוזה מחברת עור לעור ומשאירה סימני יד אדומים. הוא אוהב להסתכל עליהם. 

עכשיו היא כבר רוצה את המכה. האדרנלין הואץ בגופה והרגע העדין עבר. הוא מרגיש אותה וממשיך בהצלפות ידו. 

עור אל עור. חיבור שבכאב ובמגע. 

PinkOwl​(נשלטת) - הכי אהבתי
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י