בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני עולם ומלואו

לפני 3 שנים. 11 באוקטובר 2021 בשעה 5:38

חיבור 

זה לא דבר פשוט.

לא טריוויאלי, 

לא קורה כל יום,

חיבור

זה דבר מיוחד.

פלאי,

קסום,

אפילו לא טבעי.

בעולם הזה,

שבדידות

היא המרכיב

הכי נוכח

בו.

RenneWhite - בהחלט
לפני 3 שנים
ma​(נשלטת) - בדידות היא המרכיב הכי נוכח בו?
לפני 3 שנים
Ronguy​(שולט) - בעולם שלנו, בדסמ ולא, בדידות היא מרכיב נוכח.
הכוונה היא לא להיות לבד… אתה יכול להיות מוקף בהמון אנשים ועדיין להרגיש בדידות. היא חלק מאיתנו. כל אחד והעוצמה שלו.
לפני 3 שנים
ma​(נשלטת) - מסכימה איתך שזו אפשרות קיימת. לא יודעת אם הייתי מגדירה אותה כ"הכי" נוכחת.
החיבור שנוצר בין שני אנשים הוא לעולם תחום בזמן. אנחנו צריכים גם את הלבד. לדעתי חלק מההגדרה של ה"יש" היא גם לחוות את ה"אין". אבל אני לא בטוחה שה"אין" נוכח יותר. לא באופן גורף בכל אופן.
לפני 3 שנים
Ronguy​(שולט) - לתחושת בדידות אין קשר להיות לבד או לא.
מניח שמכירה את התחושה שאת עם אנשים ומרגישה בדידות..
וודאי שצריך גם את בלבד בקשר ולכך התכוונתי כשכתבתי ״ הכוונה היא לא ל להיות לבד״..
לפני 3 שנים
ma​(נשלטת) - הבנתי את כוונתך.

הסיטואציה אכן מוכרת לי.
מעניין שבחרת לתת לה מקום כל כך מודגש ובהכללה. להרגשתי היא לא חלק עיקרי בחווית היומיום.

מאוד התחברתי למה שכתבת על החיבור.
לפני 3 שנים
Ronguy​(שולט) - יקירתי, תחושת הבדידות היא בלב הקיום האנושי.
לפני 3 שנים
ma​(נשלטת) - נראה לי שעל הנקודה הזאת אנחנו לא מסכימים.
אנחנו דוווקא מוגדרים כיצורים חברתיים...
לפני 3 שנים
Ronguy​(שולט) - תחושת בדידות קיימת רק אצל יצורים חברתיים.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י