אחרי המון המון המווווווווווון זמן שלא יצאתי למסיבות
שלא לדבר על מסיבות סוטים
ביום חמישי האחרון יצאתי
והתעלפתי
כן כן, בפעם הראשונה בחיי
וזה לא ששתיתי הרבה, חס וכרפס, קמתי בבוקר למחרת ב 6 בבוקר אז לא יכולתי להרשות לעצמי
זה כנראה השילוב של לא אכלתי כרגיל אותו יום (כן אכלתי, פשוט לא הרבה), התעוררתי בשש וחצי בבוקר, היה צפוף נורא ועישנו במקום קטן.
אה ואולי גם בדיקות הדם שאני דוחה כבר חצי שנה יכולות לשפוך אור על התעלומה.
(צמחונים אמורים לבדוק כל שנה....)
אז פתאום היה לי רע, ובעודי רואה מסכים שחורים אמרתי לגבוה שמשהו לא בסדר.
ואז איזה מישהו חמוד עם חולצה בצבע בורדו עזר לו להוציא אותי החוצה- תודה לך מי שלא תהיה...
בחוץ, תוך שניות הפסקתי להזיע והתחלתי להבין שאפילו די קר, והייתי ממש כאילו כלום לא קרה
מה שקצת משכנע אותי שבאמת זו הצפיפות והסיגריות
זה נתן לי קצת תמריץ והתקשרתי לרופאה שלי (אותה רופאת ילדים), באתי, היא הסתכלה עלי וצחקה (אין, אין עליה!) ואמרה שעכשיו היא תכתוב לי רשימה כמו של זקנים - ובכלל לא אמרתי לה על מקרה המסיבה) ושנורא רזיתי ואני נראית כאילו אני הולכת ליפול במדרגות. לה לא הודתי על מחמאת ההרזייה...
וביום חמישי יוציאו לי מלאנתלפים דם. ואני לא אוהבת דם ולא אוהבת מחטים אז יש סיכוי ששוב אתעלף....או לפחות ארצה להתעלף...
תודה לגבוה שלי שנלחץ כל כך ורץ להביא לי מיץ מתוק כי הוא אמר שזה הסוכר
ולאיש בחולצה הבורדו שעזר לי לצאת
ולדר שדאגה לי למים ושלא יהיה לי קר, וברח לה הצד האימהי
(עכשיו, אחרי התודות, אני מוכנה לקבל את פסלון האוסקר שלי)
לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 16:06
