|
|
|
חשבתי שאני מבוגר ובעל ניסיון
שאני יודע לכסות את חולשותיי ולהגן על רגשותיי.
ואז היא הגיעה, והותירה אותי נבוך...
במקום החוזק היא חשפה את החולשה...
הפשיטה אותי מכל ערימות הביטחון,
והביטה ישירות אל ליבי המהסס.
זה לא קל, אני נבוך.
לראשונה בחיי מישהו ראה אותי במערומי.
הודעה בוואטסאפ: "היה לי יום קשה, צריכה אותך דאדי!"
"דאדי בדרך", כתבתי.
נכנסתי אליה לדירה ומצאתי אותה שוכבת על הספה.
בלי מילים נגשתי אליה, נישקתי בעדינות את מצחה וליטפתי את שערה השחור. הבטתי בעיניה הירוקות ולחשתי "אני כאן חמודה".
לחלוחית מלאה את עיניה הטהורות - בשבילי זה הכל!!
בעדינות חלצתי את נעליה ובמשך דקות ארוכות הענקתי עיסוי לרגליה הדואבות - הקפדתי לתת יחס לכל אחת מאצבעותיה הענוגות ושילבתי ליטופים עדינים במעלה רגליה.
משכתי אותה לתנוחת ישיבה ותוך כדי שאני תומך בגופה הרפוי פשטתי ממנה את החולצה והחזייה. הנחתי לגופה להישמט חזרה על הספה והבטתי בגוף היפה והטהור. ליבי התמלא אהבה.
העברתי את ידיי בתנועות ליטוף עדינות, מלטף מהצוואר לכתפיים ומהחזה לבטן. חש כל שקע וממשש כל כפל בגופה.
נישקתי אותה שוב בשפתיה וליטפתי את שערה הגולש.
רפויה לחלוטין, עם קצת מאמץ, פשטתי את המכנסיים והתחתונים, ומשכתי בעדינות בחוט הטמפון שבצבץ מנרתיקה. הוא היה אדום אבל לא ספוג ובוהק כמו בשיא המחזור.
כיסיתי אותה בסדין והלכתי למלא את האמבטיה - לא הרבה מים... אבל מספיק כדי לחמם את האמבטיה.
חזרתי לסלון ובעדינות הרמתי אותה בשתי ידי ונשאתי אותה לחדר האמבטיה.
הנחתי אותה באמבטיה החמה, תחילה הרגליים, ולאחר מכן שאר הגוף.
שטפתי אותה היטב במים החמים, סיבנתי את גופה הרך ורחצתי היטב.
בעוד היא שוכבת באמבט המלא במים חמים ובקצף, מרחתי משחה על מברשת השיניים והתקרבתי אליה. היא פתחה את פיה בצייתנות, מניחה לי לצחצח ולהבריק את שיניה הלבנות.
לאחר צחצוח השיניים, עזרתי לה להיעמד, שטפתי היטב את שאריות הקצף שדבקו לגופה, ובתנועות עדינות פישקתי את ישבנה ושפתי נרתיקה, מנקה היטב עם המים החמימים.
תוך כדי שהיא עומדת מול המראה, ניגבתי אותה היטב במגבת וסירקתי בעדינות את שיערה הלח.
הלבשתי אותה בפיג'מת הקיטי האהובה עליה ונשאתי אותה למיטה.
כיסיתי אותה בשמיכה והנחתי ליד ראשה את הדובי עם העיניים הגדולות.
נשכבתי לידה, מכרבל אותה לתוכי וליטפתי בעדינות את לחייה הענוגות.
כששמעתי את נשימתה הקצובה והרדודה, קמתי, הבטתי פעם אחרונה בפני המלאך שעל הכרית ויצאתי מהבית.
שלך,
דאדי!
אולי אני אדון חסר ניסיון,
אבל בתוכי שוכן דרקון.
קבור, מוגן...
אך עדיין מסוכן!
באבחה חדה את הדרקון הערת,
ואש וכעס בי עוררת.
אומנם חזרת והעלית בי תקווה,
אך הדרקון ממשיך לרשוף להבה.
רוצה לקרוע את בגדייך, להכאיב, לחלל...
לרמוס, להשפיל, למחוק ולהכיל.
להבא, אהיה קשוח ואחשוב רק על עצמי.
אמחץ ואשרוף, עד שתיעלמי.
את הפכפכה ופתייה ולכן אהיה מוכרח,
בכל רגע בחייך להיות נוֹכָח.
לא אניח לך לרגע ולא אוותר,
הנחמד שהייתי... לא יקרה יותר!
ולסיום, כדי ששוב לא תנסי לברוח -
מבטיח אני עונש, שלא תוכלי לשכוח.
לכל אחד יש צבע
אותו הוא אוהב, איתו הוא צובע.
לי יש הרבה צבעים
האם לוותר על אחד הגוונים?
השחור - מעלי
הלבן - בתוכי
האפור - מתפשר
הצהוב - מסנוור
הירוק - רוצה להמשיך, רוצה להיות רגיל
האדום - מסוכן, אך מרגש ומסעיר
הכחול - מרחף... מתרגש... רוצה להכיל
הכתום - בולט, משתלט, רוצה להכאיב
אותך ילדתי,
אצבע עם כולם,
כי את כולם אני אוהב...
עם כולם אני צובע!
היום למדתי על עצמי משהו חדש
מתברר שאני רכושני... ממש!!
חשבתי שאת שלי... לעד!
לכן כשהלכת, ליבי רעד
לא שיערתי שיהיה בי כל כך הרבה זעם
אבל אומַר תודה, כי על עצמי למדתי הפעם
מקווה שיום אחד עוד תחזרי אלי
אחכה לך שם... כועס! אך אשימך לרגלַי.
עוטף אותך בזרועותיי
מערסל, מכיל, מנחם...
מתכרבלת בתוכי
עירומה בזרועותיי.
בלבול... כאב... פחד...
לוקח אותם אליי
כשאת עטופה בזרועותיי.
