אותך אשא בשתי ידיי

את עוטה מסכה, אני חושף

את מ(ת)חפשת, אני מוצא

את צוחקת, אני מכאיב

את כואבת, אני מבין

את מתלבשת, אני מפשיט

את גדולה, אני מחליש

את נסערת, אני מחזיק

את שלי...

כן, את רק שלי!! ❤️

Daddy Bear 

את זוכרת את הפעם ההיא שהייתי עסוק עם המחשב ולא היה לי זמן בשבילך?

ואת, מפלצת צומי שכמוך, לא מסוגלת להבין שיש עוד דברים שדורשים את תשומת הלב של אבא... אז את משתחלת ומתכרבלת על ברכיי, מנסה לגרום לי להתייחס אלייך.

אבל הפעם באמת שלא יכולתי, הייתי בלחץ.

אז עשית את מה שאסור לילדות לעשות - נצמדת וְהִתְנַעַנְתְּ... מרגישה את הגוש המתקשה של אבא... יודעת שהוא לא יכול להמשיך להתעלם.

אבא לא מרשה לעשות את זה, ואת יודעת שתיענשי על זה, אבל את, ילדונת קטנה, לא מסוגלת לדחות סיפוקים.

אני סוגר את המחשב ביאוש, יודע שלא תוותרי... את נותנת לי כל כך הרבה כוח, אז למרות שאני עייף ועצבני אני מסובב אותך ומשכיב אותך כשבטנך על ברכי.

את מרכינה את ראשך ומניחה לי להפשיל את מכנסייך - ידעת שזה יגיע. 

אני לא מרחם... את כבר יודעת איך זה כשאבא כועס... 

בהתחלה את סופגת בשקט, מעמידה פנים שאת גדולה, אבל זה מצטבר... הדמעות פורצות... שוטפות עימן את הַפְּגִיעוּת והדאגות, ומאפשרות לך לחזור להיות קטנטנה.

אני נושא אותך בידיי אל המיטה, פושט בעדינות את בגדייך, מלביש אותך בפיג'מה עם הלבבות ונשכב לידך... מחבק ומערסל.

ואת, מתכרבלת למרגלותיי, מניחה את ראשך על בטני ונרגעת עם המוצץ...

המוצץ של אבא!

את מוצצת בשבילך, לא בשביל אבא. המוצץ הזה מרגיע אותך, נוסך בך ביטחון... את מוצצת לתוכך את אבא.

ואט אט נעצמות עינייך ואת נרדמת... שבעה ובטוחה.

שלך,

Daddy Bear

הרבה חוויות צברתי מאז שהצטרפתי לכלוב. 

כל חוויה והיכרות דייקה אותי ולימדה אותי על עצמי.

אז עכשיו הגיע הזמן לדייק את זה גם בניק.

בתוך השליטה - התמזגות

בתוך הכאב - רכות

Daddy Bear

עייפה ומותשת את מתכרבלת בזרועותי 

וידי עוברת ברכות בין שערותייך. 

ושוב את מרגישה קטנה... 

גופך מתרכך, נשימתך נרגעת ותחושה חמימה פושטת בגופך. 

לרגע הכל נשכח ואין לך בעולמך כלום אלא את אבא.

לילה טוב ילדונת!

דאדי

לרגע אתה בטוח שמצאת יהלום נדיר... כזה שאף פעם לא נתקלת, אך ברגע הבא אתה מבין שאין לך את הכלים לכרות אותו... הוא רחוק מדי, יושב שם מעבר להישג ידך.

ביהלום הזה, יזכה כנראה מישהו אחר. 💘

דאדי

ילדונת יקרה שלי, דאדי אוהב אותך!!

לכן כל כך כאב לי לראות כיצד חוסר הביטחון והביקורת העצמית מכרסמים בתוכך.

השתדלתי שלא לומר לך כמה את יפה ומוכשרת, למרות שבשבילי את "הכי בעולם!".

רק הקשבתי וכאבתי את כאבך.

מחיתי דמעה סוררת שגלשה במורד פנייך, וכשדמעותייך חברו ביניהן לנחל שוטף, גם דמעותי זלגו עמהן.

כשנגמרו לך המילים... ערסלתי אותך בידיי שעה ארוכה... וכשחשתי שגופך רפה מעט, הנחתי אותך על הספה מכוסה בכרבולית ויצאתי.

כי זה מה שהיית צריכה ואני תמיד שם בשבילך.

אבל תדעי שיהיה גם חינוך (אני יודע שאת קוראת לזה "עונש", אבל אני מתעקש על "חינוך").

מחר, מחרתיים, אולי בעוד שבוע... מתי שאחשוב שזה נכון עבורך.

זה יהיה קצת כואב... אולי משפיל... אבל זה יעזור לך לשחרר. 

זה יעזור לך לזכור שאת שלי ולכן את מיוחדת.

אגרום לך להתמסר ולחוש את עוצמתי בנפשך.

כי זה מה שאת צריכה ואני תמיד שם בשבילך.

אוהב,

דאדי

רוצה לכתוב לך "לילה טוב קטנטונת שלי", אבל זה כבר נגמר... 

היה חיבור מטורף מההתחלה, נפתחנו אחד כלפי השני בצורה שלא קרתה לי מעולם. וזה היה מרגש ומיוחד...

אבל הפערים היו שם מההתחלה, היינו מודעים לכך ודיברנו עליהם. ולמרות שקיוויתי שנצליח לגשר מעליהם, זה לא צלח...

שנינו הרגשנו את זה, אבל לך היה את האומץ להניח את זה על השולחן ולדבר על זה... ביחד הגענו למסקנה שאין טעם להמשיך.

זה לא היה קל לשחרר (רכושני, כבר אמרתי?) ... התחושות היו מעורבות לאורך היום, אבל הזמן מרפא.

אז עכשיו נשאר לי רק לקוות שתמצאי את האחד שידאג לך ויגיד לך "לילה טוב קטנטונת שלי". 

יש רגעים שהכל מעורבב.

רוצה למחוץ ולהכאיב אבל גם לעטוף ולהכיל.

להיות קשה אבל בו זמנית רך.

לכעוס אבל גם לחייך.

למחוק אבל גם לשמור.

בליבי תמיד!!

רוצה לבוא אלייך עכשיו,

להרים אותך בזרועותיי...

לקחת לאמבטיה... להפשיט...

לרחוץ בעדינות.

קטנטונת שלי!

לעטוף אותך במגבת הגדולה, לשאת אותך חזרה לחדרך, ולהשכיב אותך כך, עירומה במיטתך.

וכשאת הכי פגיעה, הכי חשופה שיש...

לכרבל אותך לתוכי, לשאוף את ריח צווארך הצחור ולהעביר את אצבעותיי בין השערות הזהובות והחומות.

לקחת אלי את כל התסכול והקושי ולעטוף אותך בענן.

קטנטונת שלי!

דאדי