תקבלי הנחיות רק ברגע האחרון, או שתחכי לי בחדר שינה או על שולחן האוכל, אני אודיע לך...
אופפפ חשבתי, מה שולחן אוכל, לא מתאים וגם יש עליו מלא דברים שאני צריכה להזיז, לא בא לי. נחזיק אצבעות שתבחר נכון, במיטה....
עשרים דקות לפני אתה מסמס לי. שולחן במטבח, תשכבי ערומה, רגליים פתוחות, עיניים עצומות, הכוס וויסקי שלי מחכה לי, עם קרח.
לא נכון חשבתי, איזה באסההה..... הלכתי למטבח ורואה שעל השולחן ממש מלא דברים וצבעי ציור ואז חשבתי, בעצם הרבה יותר מתאים על האי במטבח. ועליתי עליו. קצת גבוה אבל אפשרי. בזהירות, הזזתי את כסאות הבר השחורים ונשכבתי לכל אורכי על העץ המלא. הוויסקי שלך לידי. את שלי כבר גמרתי. מחכה.
הגעת. שומעת אותך נכנס ואת צעדיך מתקרבים אליי. מרגישה אותך עומד לידי. מתבונן בי. שומעת את קוביות הקרח משתקשקות בכוס.
הרגליים שלך לא פתוחות אתה אומר לי. אמרתי לך במפורש.
הן פתוחות אמרתי בקול חלש, יודעת שאתה צודק, ופתחתי אותן עוד קצת.
לקחת כסא בר והתיישבת בקצה מול הרגליים שלי, תפסת לי את הרגל וגררת אותי לקצה השולחן, פותח אותן בחוזקה.
ככה זה מספיק פתוח אמרת, לוקח עוד לגימה מהוויסקי.
התביישתי... שככה אתה יושב מולי כשאני פתוחה לרווחה, מקרוב. זה מביך אותי. ועוד על הכסא בר בדיוק בגובה הנכון.
ואז הרגשתי את הלשון שלך, החמה, טועמת אותי, מלקקת לכל האורך, ואז את האצבעות, ושכחתי מהכל. ולא הפסקת, רק אחרי שגמרתי 3 פעמים רצוף והאורגזמות טלטלו את גופי עוד ועוד, כי לא נתת לי אפילו להתאושש קצת בין אחת לשניה.
אני מרוצה ממך, אמרת, אבל מגיע לך עונש. לא צייתת וגם התחכמת. ואת תלמדי שיש לזה מחיר. את תספרי, 10 פעמים. עכשיו לכי לחדר שינה, עם הישבן למעלה, על כרית, תהיי מוכנה בשבילי עד שאני גומר לשתות ובא.
ירדתי בזהירות מהאי, בעיניים מושפלות, ועברתי לידך עם חיוך קטן בזווית הפה. תפסת אותי מהשיער, הצמדת אותי אליך ואמרת מחייכת אהה? לא נורא, עוד מעט כבר לא תחייכי.
איך שלפעמים אתה יודע מה אני צריכה יותר טוב ממני....