בכתיבה, ישנו חוק מאוד מפורסם. החוק הזה נקרא Show, don't tell. זה גם נמצא בפרופיל שלי.
אל תכתוב ״משה היה עצוב״.
במקום זה תראה שמשה עצוב.
״משה ישב לשולחן, עיניו דומעות כאשר הוא הביט הצידה לעבר כוס הוויסקי הריקה שלידו. הוא עמד למלא אותה שוב ואז ויתר ונאנח. ״אם שלוש כוסות לא עזרו, מה תעזור הרביעית?״ הוא מלמל לעצמו והביט שוב לעבר השולחן הריק״.
גם כאשר מחזרים אחרי שולטת, צריך להראות. לא לספר. ואחד מכם עשה את זה כמו שצריך.
הוא לא כתב לי ״אני בוגר לגילי״, הוא התנהג בבגרות לגילו.
הוא לא כתב לי ״אני אעשה כל מה שתבקשי״, הוא ראה שכבר יש הוראות לביצוע - ויישם אותן.
הוא לא כתב לי ״אני אוהב לשרת״, הוא ראה שמשהו מעניין אותי ונתן לי משהו.
הוא לא כתב לי ״אני חושב שאת מיוחדת״, הוא הביע עניין במשהו רלוונטי מעבר להיותי פשוט שולטת.
לא שהביצוע היה מושלם, לא שאין עוד עבודה, אבל עכשיו אני מסוקרנת והוא התקדם עוד צעד אחד בכיוון הנכון.
עוד נותר לראות אם מדובר במזל של מתחילים או בכישרון חבוי.
אה, ואני בטוחה שהוא גם יקרא את הפוסט הזה ;-)
