(אני לא רוצה לדבר בשם כל הטרנסיות, אבל אני חושבת שיש בזה משהו שאני יודעת שהרבה טרנסיות יתחברו)
אנחנו חיות בעולם מאוד שוביניסטי ופטריארכלי. אני נולדתי לו לפני הרבה שנים, כך שאז הוא היה אף יותר.
אז. את נולדת לעולם שרואה בך כבן ומאוחר יותר כגבר… ואת לא רוצה להיות אחד. את מבואסת מהקיום שלך כבן/גבר. את מסתכלת על בנות ונשים אחרות ורוצה להיות כמותן.
אבל את יודעת שלכאורה לפי כל החוקים הרשומים מדובר במין החלש יותר. גם פיסית וגם חברתית. שנשים מודרות ממוקדי הכח, מהמדע, מהכסף…
אבל את התחושה שלך לעולם לא תוכלי להכחיש.
התחושה הזאת שגוף נשי, התנהגות נשית, ביגוד נשי, חיברות נשי… הם דברים מופלאים וקסומים והיית הכי רוצה לקחת חלק. ואת לא יכולה.
גם אם שכלית את יודעת שבני אדם הם פשוט בני אדם וחייבים לשפוט אותם על פי זה
גם אם שכלית את יודעת שמגדר זה לא באמת ערובה לכלום
גם אם שכלית את יודעת שלו היה העולם הפוך, זה ממש לא היה יותר טוב
הרגש נשאר. הוא יישאר תמיד.
ואז יום אחד את נתקלת בפמדום. את רואה מישהי מזיינת מישהו וחשמל עובר בגוף שלך. זה מרגיש לך נכון ומרגיש לך מושלם. מקום בו מעודדים אותך לבוז לגבריות שלך ולהכניע אותה בפני הנשיות. מקום בו רק מתבקש שמישהי תבוא ותיקח את זה ממך בכל צורה אפשרית - השפלות, כוח, חדירה, כליאה…
ברוכה הבאה לעולמו של הגבר הסאב (או לפחות של כמה מהם).
בסוף בתקווה את יוצאת מהארון ולומדת על מגדר ופוגשת גברים טרנסים ופוגשת הרבה גברים אחרים שקצת מעשירים את התפיסה שלך על מגדר…
ואת לוקחת את כל מה שחשבת על שליטה נשית ומיישמת על עצמך כי את אישה, אבל את גם מבינה ששליטה זה אחריות מטורפת ואסור למעול בה…
ואת מבינה דברים שלא הבנת קודם ואולי רק אחרי השחרור את יכולה באמת להבין.
אבל הרגש נשאר. הוא יישאר תמיד.
אז אני יכולה להביא את זה לסשן, יכולה להביא את זה ל FLR, יכולה להביא את זה לפמיניזם לוחמני, למאבק לשיוויון… אבל אני גם יודעת לשלוט ברגש שלי. אחרת לא הייתי שולטת בדס״מית, הייתי פסיכופטית. אני לא הולכת לכתוב את מניפסט החלאה המחודש (זה הזמן לפתוח גוגל, למי שלא מכיר.ה) או לפעול לכך שהעולם שלנו באמת יהפוך את עורו עד כדי דיכוי גברים. (ובואו - אני גם לא באמת יכולה, לא משנה מה אעשה).
אז מה שתעשי איתו… מה את בכלל יכולה לעשות איתו… זה כבר אצלך. לא להיות חרא בן אדם, לתת צ׳אנס שווה, לחנך על מגדר, לא לשפוט ישר ומראש... לא לתת לרגש להחליט בשבילך. גם זה משהו שלא צריך להיות זר לא לשולטים.ות ולא לנשלטים.ות.
אבל הרגש… הרגש נשאר. הוא יישאר תמיד.
