(בעקבות משהו שקראתי אתמול)
אני מתה על השפלה. זה מרכיב מוביל בפנטזיית השליטה שלי. עליונות אינטלקטואלית ורגשית נשית על הגבריות. זה גם הגורם המוביל ב bdsmtest שלי. לא סדיזם. לא חייתיות. לא אילוף בראט. לא קשירות. השפלה מובהקת.
קשה עד בלתי אפשרי להתעלם מהקו המאוד בולט הזה בסיפורים ובכתיבה שלי.
אבל לא חשבתי עד הסוף על איך אני מאזנת את זה עם הרצון האמיתי שלי לבנות ולא להרוס. זה לא אמור לצאת מחדר המיטות.
אז כן, חלק מהעניין הוא שעבור לא מעט מהגברים, נדרשת להם יותר ענווה כדי להתמודד עם העולם. כדי להתמודד עם מציאות שמשתנה בה העדיפות המובנית שלהם לאט לאט נשחקת (ואולי לא לאט מספיק). נדרש להם שחרור מגבריות האלפא והמירוץ הזה כדי להגיע לבגרות רגשית יותר טובה.
אבל אם זה חורג לכדי פגיעה ממשית בבטחון העצמי שפוגעת בחייו של הנשלט... זה לא מה שרציתי. בדיוק ההיפך.
טוב, האם מישהו אי פעם אמר שקל להיות שולטת*?
(* בטח שאמרו אבל נכון זה לא)
