טוב, זה סוד מאוד קטן שהבריזו לי. גם אני מצטרפת לרשימה המכובדת.
אלא שגם לי יש נשק משלי - מילים חדות. לא רק לבדס״מ לכשעצמו.
אז כתבתי בלוג פוסט נושך ביותר. כזה שמחזיר.
כתבתי… ושמרתי במגירה. אני בוחרת להניח את הנשק בצד.
גם כי קצת פקחו את עיניי לגבי הנושא. אבל לא רק.
גם כי כנראה אתה פשוט באמת לא בשל. כמה פגם זה?
אבל לא פחות מכל אלה…
כי אתה היית הראשון שאי פעם ביצע משהו לפקודתי, בצורה זו או אחרת.
והתזמון שלך, בלא ידיעתך, היה לא פחות ממושלם.
כולם יודעים שאני מקבלת מה שאני רוצה… ועכשיו אני רוצה זיכרון לשמור.
קצת טעם מתקתק בפה.
אז אתה היחיד שיקבל עותק מאותו בלוג פוסט. וכל האחרים מקבלים את הפוסט הזה במקום.
אבל… רציתי לכתוב גם משהו אחר. רק שזה משהו שלא יכול להיכתב בכלוב.
יש עוד משהו בחיים שלי מעבר לזה שהם הקטיים ועל זה אני יכולה כאן להעיד רק ברמיזה.
הסגולה כתבה אותו במקומי. לפעמים טוב שיש פיצול אישיות.
ככה כל אחד מקבל ממני בדיוק מה שאני רוצה. לא יותר ולא פחות.
