צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

השפחה הלבנה

לפני שנתיים. 28 במרץ 2022 בשעה 19:13

הלב

רקמת שריר, עוטפת חדרים ועליות. משאבה...

אז למה משתולל לפני פגישה איתך

מתכווץ בכאב כשאתה רחוק

זאת רק משאבה..

אתה ממלא אותו באושר

את הלב

וכל התכווצות משחררת לעורקים

חום, מגע, הצלפה, סטירה, חיבוק

זיכרון

שלך 

איתי

אדוני.

לפני שנתיים. 14 במרץ 2022 בשעה 2:56

שלך

רכוש שלך

זונה שלך

כלבה שלך

ילדה שלך

שפחה שלך

אושר

 

לפני שנתיים. 25 בפברואר 2022 בשעה 16:53

עוגן

שרשרת ברזל ארוכה נכרכת סביב ידיים חשופות

הדוקה לא מרפה

מגנה מנפילה לתהום

משגיחה

משאירה סימנים טבעות טבעות

לרגע מתהדקת על גופה, צווארה

אושר בל יתואר

ולרגע משחררת, שומרת

אתה אדוני

העוגן שלי

המחזיק בשרשרת. 

לפני שנתיים. 20 בפברואר 2022 בשעה 23:46

מסך שחור יורד על הבמה

רגל מציצה, מעיזה...

אצבעות.. כף רגל, שוק, ירך...

קופאת במקומה.. ממתינה..

המסך יעלה והיא תהיה חשופה 

כולה

במערומיה

ללא מחסומים, רק ידיה מנסות לכסות

ללא הרף

את גופה החשוף,

רק עיגולים עיגולים על גופה

מהצוואר ועד קרסול

מחוברים בחוטים שקופים אל ידיו

והוא קהל לבדו ורק אותו היא רואה

מחזיק בחוטים שלא תמעד, שלא תחשוש

מושך בסליל וידיה מוסרות

לא נותן הנחות..,והיא חשופה מולו ערומה

כמו שהיא 

מול אדונה

לפני שנתיים. 20 בפברואר 2022 בשעה 23:39

הצלפה אחת ועוד אחת

כאב של געגוע ומרחק נמחק במחי יד

כמוסיקה המתנגנת במרחב

ועוטפת צלילים ענוגים בצבעים אדום כחול סגול

מזכרות מענגות הקשורות בסרט של מגע ועונג...

והגוף מתמלא בחיים...

אושר

לפני שנתיים. 31 בינואר 2022 בשעה 17:09

אצבעות נוגעות לא נוגעות

מגששות מלטפות מצליפות

צמרמורות לאורך הגו

עולות ויורדות...

התפרקות, 

התפרצות לבה רותחת

מוחקת געגוע, כאב

עמודים עמודים בגבהים לא גבהים

מזכירים רגעים קסומים

העזה, ריגוש, אושר

חיבור

לפני שנתיים. 31 בינואר 2022 בשעה 16:52

למטה מתחתיו

למטה על ברכיה

מושיטה את ידיה, שיקח את כולה

והוא אוסף את חלקיה, פיסות פיסות

מרכיב מחדש

לכל מה שחלמה אי פעם

לכל מה שרצתה בליבה

מודה לו על הדרך שמעביר אותה

על כך שהפך להיות חלק מעצמה

חלק כל כך משמעותי

מחייה

מנשמתה

שלו היא

של אדונה.

 

לפני שנתיים. 14 בינואר 2022 בשעה 20:51

מבט אחד מלמעלה, הנהון ראש,

השפלת מבט

כריעה

ליטוף ראש

חיוך

ליקוק אצבעות

אושר

זר לא יבין היכן הנפש חופשיה

המקום הבטוח למרגלותיך

שקט מכל רעשי הרקע

רק אתה שם ואני

אדוני ושפחתך

לפני שנתיים. 14 בינואר 2022 בשעה 20:46

מגע עור לעור

עונג

גוונים של אדום מול רצועות השחור

עור לעור

חריטה בעור

סימנים אדומים לוהטים

מזכרת

רטיבות שלא נגמרת

נשימה נעתקת

אושר

לפני שנתיים. 9 בינואר 2022 בשעה 13:56

אדוני...

מתי... מתי תחרוט על גופי

מילים

שיעברו בבשרי

ויחדרו אל נשמתי

וישארו שם לעד

אתה המגדלור המאיר את דרכי ביער צפוף

בין שבילים ועצים

עוטף ומגן מול נחשים ועקרבים

כמו זרקור

תוך תוכי פנימה מואר

כי אתה שם 

תמיד. 

א ד ו נ י