החלק השני לזה
שבוע אחר כך קמתי בבוקר, מישהו דופק בדלת.
בעיניים חצי עצומות ניגשתי אל הדלת, 'מי זה?' שאלתי.
'אני!' שמעתי קול מוכר, 'מי זה אני?', 'אם אתה לא פותח אני הולכת, תאמין לי כדאי לך לפתוח'.
פתחתי, זו הייתה היא, 'אני מכינה ארוחת ערב תבוא ב 19:00', אמרה ונעלמה.
נו, מה נראה לכם, ב 18:50 כבר דפקתי בדלת.
השכנה פתחה לי ואמרה, 'בוא שב לשולחן לידי', זו לא בדיוק קבלת פנים לבבית, חשבתי, אבל לא עשיתי עניין.
בדירה ישבו לשולחן עוד שני זוגות, אחת מהנשים הייתה שזופה ולעורה צבע חום ירוק, עיניה ירוקות, שיערה שחור גולש והיא נראתה כמו פסל איטלקי, מהממת ביופיה.
בן זוגה - לעומת זאת - נראה משעמם , אך גם עירני, כאילו מצפה לסימן ממנה כיצד יש לנהוג.
האישה השניה הייתה גבוהה יותר שיערה חום עיניה כחולות והיא הרכיבה משקפיים, לא יפה במיוחד, הגבר שלה, ממש נראה שלה והוא ישב לידה כמו כלבלב, לאחר מכן ראיתי שאצבעו קטועה.
ישבתי כמה דקות וניסיתי לפתח שיחה עם אחד הגברים, ללא הצלחה יתרה, הגברים נראו כאילו ניטלה מהם היכולת לפתח שיחה, וכשענו זה היה במילה אחת , 'כן', 'לא', או מלמול בלתי מובן.
השכנה שלי גררה מעט את הכיסא, וכמו בתגובה לסימן מוסכם, 'האיטלקייה' הסתכלה על בן הזוג שלה והוא מיד מהשולחן, פנה לעבר השכנה ואמר בהכנעה: 'תודה לך גבירתי על ערב מקסים' ואז פנה לעבר הדלת ויצא. אחריו נעמד בן הזוג השני, חסר האצבע, הממושקפת נעצה בו מבט מצמית, והוא חזר על אותו ריטואל.
'רגע, רגע מה קורה כאן לאן הם הלכו?, מי אתן בכלל?'
הסתכלתי לעבר השתיים.
'אותי, אמרה השכנה,אתה מכיר, אני בתפקיד המארגנת, זאת - היא הצביעה על "האיטלקייה" - היא המחרמנת ואני אמרה השלישית אני המחרב...אה אה בסדר, הבנתי', אמרתי למרות שלא הבנתי כלום, 'מה אין לכן שמות?', השכנה הסתכלה אליי במבט מאיים 'פשוט תסתום! ובקשר לגברים, אל תדאג להם, כאן, גברים יודעים את מקומם'.
לא מדברים אלי ככה, קמתי ללכת.
יחד איתי קמה 'האיטלקייה' ללוות אותי אל הדלת, במרחק שני צעדים מהדלת התעוררתי, 'האיטלקייה' ניצבה מעליי, 'לי אתה קורא תמי, חסר לך שתשכח, תהיה בטוח שפירקתי גברים גדולים ממך, ואני רק מחכה להזדמנות להכאיב לך עוד'.
הממושקפת הופיעה מהצד השני, 'אליי אתה לא פונה, ברור?', 'כן' אמרתי , מבוהל.
'אם בכל זאת תפנה אליי' היא הוציאה סכין קטנה מהחזייה וקירבה אותו ללחי שלי, 'הסכין הזה יוצר ביפן, הוא מסוגל לחתוך מתכת בעובי של שערה, תהיה בטוח שאשתמש בו עליך'.
'במחשבה שניה', היא אמרה, 'אני כנראה אשתמש בו בכל מקרה', גיחכה.
'די, די, יש לנו תכנית, ואנחנו נבצע אותה' אמרה השכנה.
'לי קוראים "השכנה", כן, לא מקורי, תכינו אותו', ציוותה.
המשך יבוא.....