במצב רוח מהורהר משהו...
האם גם אתם מרגישים כאילו אתם רק בדרך ל... משהו.. ?
לא באמת שם,
הכל עושים כי חייבים, עבודה, קניות, ניקיונות, ילדים ( לא פשוט כשהם מתבגרים ),
הורים (לא פשוט כשהם מזדקנים ), ניהול משברים, 'כיבוי שריפות'........
ו'איזה חרא עכשיו', 'מדינה זבל' וכו' וכו'...
כאילו, משהו השתבש בתכנית ואלה לא באמת החייים שתכננתי.
נסכם את זה ככה:
"חיים בשביל אחרכך " (הטעות במקור)
בשביל החופשה בחו"ל,
בשביל שהילדים יגדלו וידאגו כבר לעצמם (אבל אז הם לא יפסיקו להדאיג אותנו...),
בשביל הקידום בעבודה (רק יותר אחריות ויותר שעות עבודה ) ...
מישהו אמר:
"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות"
מצד שני, החיים שלו התקצרו משמעותית אחר כך....
תחשבו על זה, 90% (אולי יותר ) מהחיים הייתם רוצים להיות כבר איפשהו, מתישהו....
ואז, כשמגיעים לשם (או ל'אז' ) ?
אז כבר חיים בשביל משהו/מתישהו אחר...
אנחנו כמו מטפסי הרים, כל פעם שמגיעים לפסגה מגלים שיש עוד פסגות באופק
ואז מטפסים עליהם ומגלים עוד פסגות באופק.....
אבל זה בעצם הסוד לא?
ה'אושר' (בעעע... ) השלווה,
היא להרגיש שעכשיו זה הכי שלם, עכשיו זה הכי נכון, וגם מחר....
וזה מה שהוא ניסה לומר לבן שלו, לא?