מחשבות מהמגירה

מרגיש כמו אני נמצא באיזה משימה צדדית במשחק הזה שנקרא חיים

ועם כמה שאני משקיע וכמה שזה שאני עושה הכל בשביל להיות מאושר ולהסב אושר לאחרים

בסוף ש״מכבים את האורות וכולם הולכים לישון״

אני מרגיש בגוף שלישי כמו גיבור על שהוריד את החליפה ועוברים לשדרן שמספר עליו.

אני מסתכל מבחוץ על כל האנשים שנראים מאושרים וחושב לעצמי למה אני לא מצליח

ומסתבר שכל הזמן הזה בחוץ אני הייתי ה”מאושר״

שאני לבשתי את ה״חליפה״ הזאת בעיניים של כולם

וזה גרם לי להסתכל על דברים בצורה קצת שונה

לא כל כך קשור לפה אבל היה יום ארוך ועישנתי קצת ותמיד כיף לפרוק בלי לחשוב על ההשלכות ,
לילה טוב

יש דבר שמאוד עניין אותי

מאיפה כל העולם הזה הגיע

או איך הגענו לפה בכלל 

כי הרי אם הולכים אחורה בזמן אני בטוח שחווה לא הצליפה באדם עם שוט

או שלמשה היה פטיש לרגליים

אז מאיפה זה הגיע ואיך בכלל?

כנראה שאני אראה את זה בבוקר ולא אבין למה שלחתי אבל את זה נשאיר כבר למחר בבוקר

תרגישו יותר מחופשי לשתף איך אתם הגעתם לעולם הזה

דווקא מעניין אותי לשמוע נקודות מבט קצת שונות