סלחתי על דברים רבים בחיי
לעצמי ולאחרים
מחילה היא מתכון בטוח לשאיפה לשלמות
לא מושלם אלא שלם
מתישהו לאורך הדרך
בטח במסדרונות המנוכרים של בתי הספר
בין ריכולים לא מובנים בין אם לפנים או מאחורי הגב
זו נהייתה מטרה ראויה
היא הצדק והמוסר
מכיוון שהשני לא היה או יהיה נתון לשליטתי
הראשונה בהן זכתה למירב המאמצים והנחישות הבלתי מתפשרת שלי
היחידה שצריכה להחזיק בידי לכל אורך הדרך
בעיקר מחוסר ברירה כנראה
ועל כן לפחות שיהיה בנועם וידידות
אהבה עצמית מועדת למעידות פתאומיות ועל כן גובשו מתכונים לסליחה מהירה בהקצפה מוכנה מראש
הפעם משהו השתבש
שנה עבדתי, שנה שלמה של גיבוש מתכון חדש רק בשביל המעידה הזו
אבן שלה לא יכולתי לסלוח שבחוצפתה הכשילה אותי
הענשתי בחומרה
בניתי דרך מפותלת מטה
חנקתי ודחסתי כמעט עד אפר
אף אחד לא מקבל מה שמגיע לו למעט אלה שיודעים לבנות לעצמם את המגיע
אפילו ראיתי את היופי
את זוהר האלימות אל האושר
ואף בכאב ראיתי את היופי והבחירה
בהחלטה הבלתי מעורערת שזה בדיוק מה שמגיע לי ולכן לאחר שספגתי אפשר לסלוח
לא?
אז כן התקדמתי, נשטפתי חזרה בקרירות אוהבת ומחיה
לגמרי לגמרי לבד בניתי דרך חדשה אל השלמות ששולמה במחיר דמים
אז למה זה עוד לא שלם?
