שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בוקה ומבולקה

לפני שבוע. 4 באפריל 2024 בשעה 23:11

התאספנו

מחצלות מאולתרות וכריות מעלות עובש

לא פסחו על אף נפש ולא איפשרו אף בריחה

מלבד הלצה או שתיים, נתנו למדורה לעשות את שאלה

לעלות כאב באוב ובעשן 

גיצים מתעופפים, מחוררים בגדים ועור

מטביעים את חותמם, מסמנים לילה בלתי נשכח

פצפוצים, גילוי סודות, שבירת מוסכמות, למה ולמה ולמה ועוד

מודע מול תת המסלול ברור מאוד שמאבד את דיוקו, מטשטש בלהבות

יוצרות דרכים חדשות שאפשר לפתע לראות

 

 

לפני שבוע. 3 באפריל 2024 בשעה 6:48

לכן באופן טבעי כולם יודעים

לפני שבוע. 30 במרץ 2024 בשעה 23:51

הופכת עולמות

מעלה הפך מטה

מפרקת עצמות

מיטה לפתע שטה

מגרגרת את הפנים ויורקת 

בין אוזן לשנייה היא חורקת

משנה סדרי בראשית 

מכודררת תחת עששית

מתהפכת שואלת, לפעמים התקרה עונה

עוד לילה ואני לא ישנה

לפני שבועיים. 28 במרץ 2024 בשעה 20:24

זה נורא!!!!!!

לרצות שהיא תסיים את חייה כדי שנוכל כולנו להמשיך בלי להתמודד עם מצב בלתי אפשרי

 

דווקא היא, אלמנה שחורה, יחידה מארבע, נשארה.

סופרת עשורים, מערבבת זמנים, צוחקת בקול שמפלח שמיים עד לעולמו מקבילים.

השאלה היא בלתי אפשרית, ההתמודדות מייסרת, קורעת גוף ונפש לחלקים קטנים קטנים, רסיסים שמתנגשים.

אין לנו שום זכות שבעולם להחליט! הרצון לעמוד לצד ----, חזה מנופח, לגונן מול אוייב שכבר הפסדנו לו לפני שנים, נועד לתיקון פנימי, אנוכי במהותו.

במקום נצטרך לחייך, לנשק לחי ואז על שנייה, כאילו כלום לא השתנה, מבפנים נבנית צרחה איומה, מחכה שתקבר כדי סוף סוף לצאת לעולם.

תיק תק

לפני 3 שבועות. 22 במרץ 2024 בשעה 23:07

- לאן מועדות פנייך?

- לאיבוד, יפה שם, תבוא לבקר

לפני 3 שבועות. 19 במרץ 2024 בשעה 23:24

לא ראיתי

מסך מסמא

מלווה אותי שנים

נצמד לעיני

עופף את אוזניי

נע בחופשיות בין מחשבותי לזכרונותי

אבקש מחילה

לזחול פנימה ולסתתר 

או להתעטף בה ולהשיל

כך או כך

אני מצטערת

לפני 3 שבועות. 18 במרץ 2024 בשעה 2:22

במילים מבולבלות והברות נבלעות יצא 

היא מנסה לרגע לקפל אותו ולהכניס חזרה

רק כדי לגלות שמאוחר מדי

המילים דורשות עוד מילים

להשאירן בבדידות באוויר אף יגרום לנזק רב יותר, ככל שלא ניתן להעלות על הדעת

אני רוצה לאסוף אותן

להדביק אלי, להחליף אותי בדמותה

לשתות את כאבה

לגזול את עברה לשלי

להשאיר אותה נקייה וחסרת מורא

לסרק את שערה, להשכיב אותה לישון ולנוח לצידה

גם אם לא אעצום עין, כל לילותיי  אתן בשמחה, לו רק יכולתי

אכניס אותה לשמיכות המציעות ביטחון

מגבת חמימה על פרקט ישן

אמחה טפטופי ורדים

כל סמל לעדות שניתן להכחיש

הכל נקי ובכל זאת, מרגיש כאילו במקום אותיות אני מקלידה בטיפות

לפני חודש. 12 במרץ 2024 בשעה 20:49

אני טיפה של דיו

נלקטה על ידי נוצה

לעד נשארת באוויר

בנפילה איטית

בין חודה לגיליון הדף

לפני חודש. 10 במרץ 2024 בשעה 0:05

לקח לי זמן לדעת לכתוב כמו שאני מדברת

לקח מעט זמן לדבר כמו שאני כותבת

וכשאת כותבת כשאת עובדת, הכל את מחרזת

לפעמים גם לא צריך היגיון ואת שרה בפסח את שיר הסביבון

העבודה מסתיימת בשעות מוזרות

אבל לא עוצרות החריזות

המילים מחוזרות ולעיתים חזירות 

נשאר מקום לחרוז אחרון הגיע הזמן לישון

לילט

 

 

 

לפני חודש. 6 במרץ 2024 בשעה 21:47

מאותתים אחרי שהם סיימו לעבור את הנתיב

משהו בטיימינג שלהם חוטא למטרה

דומים לאנשים שמזהירים ממדרגות רטובות אחרי שהחלקת

לחברה שאומרת שתמיד הייתה לה תחושה רעה לגבי הבחור שפגע בך ומעולם לא אמרה

לאנשים שעלו על הר לראות את השקיעה והולכים לפני שהשמש נעלמה להופיע בפני אחרים

 

מתרחקת מאנשים כאלה ואתם, תתרחקו ממני, תודה

 

נ.ב. אם נכנסתם בגלל הויברטור אז הוא הרכב עצמו, שלא אוהב שאני מגיעה ל 140 קמש ומתחיל לרטוט, או אולי בעצם הוא אוהב