|
|
|
ההרמוניה אליה אנו שואפות נראית רגעים קרובה כל כך
כל צעד קטן מעודד את כדור השמחה שבלב
מקפץ ושר כמה קרוב היעד
רגעים היא כל כך רחוקה
מסמרת שיער
מעוררת התנגדויות ודפוסי עבר שמעלים לחשבון נפש הנצלה בלהבות של שלהי אוגוסט בלי מזגן
ההתמודדות עם החום הכרחית להצלחה
להתקדמות
להרפיה
דווקא איפה שקשה שם צריך לתת עבודה ואני עומלת, מעודדת אותן ללכת איתי
רק עוד צעד קטן
רואה לפני בהמשך הדרך הרמוניה נפלאה
מי אמר שאין שלום בין כלבה לחתולה
אני מריירת על הרצפה
זוחלת לאיטי
משאירה שובל דביק כסוף ומנצנץ
סוחבת על גבי משקל עבר ובית
חלול ונטוש
בכל זאת כבד
מחכה לגשם
לאות לצאת החוצה אל המרחבים
להציץ בעיני ולראות את הביטחון שבאדמה קרירה
רק עוד קצת החורף בא
והריר ישטף, אולי יתן לי דחיפה
העלטה מתעתעת
יוצרת פנים ופנימיות חדשות
בולעת זכרונות יורקת אותם בעיסה קצת שונה
מלאת רוק ושאריות של היום שהיה
רק עוד לילה אחד וכל זה כאילו לא קרה
הווסת הגיעה בזמן מבאס, אבל מתי זה לא?
הצלילים בלי המחסום ביני לבין העולם נשמעים אחרת
מחלחלים ונשטפים ממני יחד עם הדם
זה אפשרי לא להירדם לעולם?
כל שעה עגולה מפלס החשש עולה במעט
ממהר נשימות, מתניע צמרמורת שמצמררת ומצרצרת עם הצרצרים
ממהרת להרגיע
מלטפת זרועות ומחזיקה את קרסולי בחוזקה
נשימות עמוקות ולהתעטף בשמיכה
הלילה הזה יעבור ושום דבר רע לא קרה
התמקדתי בו, בו ובהפיכתו עד שכל היגיון התעופף
החלפתי שמיים ומים ויצרתי ביניהם גשם שוטף
דילגתי בשדות מוקשים,שרתי לכרישים
נהגתי לפי קצב המוסיקה רק בגלל שלא ניתן היה לרקוד
הורדתי בפני הנמלים את כובעי לאות של כבוד
ציירתי בעשן וחיברתי קווים מקבילים
לימדתי נחשים איך זוחלים
כשהחלו ללחשש לשונות חרדה
אנצח פחדים עם חרב חדה
התחלתי לישון עם דלת פתוחה
עולם הפוך לרווחה
אף אחד לא יענה או שומר או ישמור
הרעיון גם ככה מגוחך
חברים כאן זה מושג חולף יותר מהתחלות חדשות
ואם את לא יודעת לשמור על עצמך
לפחות תסמכי על עצמך שלא משנה מה
את תצאי בסוף שלמה
הפחד מעצב תווי פנים ומנגינה,
בורא את עצמו במציאות לאורך היום,
בלילות הוא נותן לי הפוגה,
מעולם לא היה לי חלום רע
תצליף בי תורה ודעת איתנה
תפקס ותושיע תחלל מנגינה
תנקה אותי מחטאי
תותיר אותי נקייה
תשא ממני את האשמה
זיעה קרה
נושמת מחייכת עם נפש שלמה
כשל פעוטה בת יומה
רק סקרנית לגלות מה יביא יום
תשריר שקט בכל מקום
תהיה לי לעוגן ומצוף
תשאירני בין אדמה ומעוף
תברך בנשיקה במצח ויד על הלב
תהיה לי לכומר, בבקשה ממך כאב
סלחתי על דברים רבים בחיי
לעצמי ולאחרים
מחילה היא מתכון בטוח לשאיפה לשלמות
לא מושלם אלא שלם
מתישהו לאורך הדרך
בטח במסדרונות המנוכרים של בתי הספר
בין ריכולים לא מובנים בין אם לפנים או מאחורי הגב
זו נהייתה מטרה ראויה
היא הצדק והמוסר
מכיוון שהשני לא היה או יהיה נתון לשליטתי
הראשונה בהן זכתה למירב המאמצים והנחישות הבלתי מתפשרת שלי
היחידה שצריכה להחזיק בידי לכל אורך הדרך
בעיקר מחוסר ברירה כנראה
ועל כן לפחות שיהיה בנועם וידידות
אהבה עצמית מועדת למעידות פתאומיות ועל כן גובשו מתכונים לסליחה מהירה בהקצפה מוכנה מראש
הפעם משהו השתבש
שנה עבדתי, שנה שלמה של גיבוש מתכון חדש רק בשביל המעידה הזו
אבן שלה לא יכולתי לסלוח שבחוצפתה הכשילה אותי
הענשתי בחומרה
בניתי דרך מפותלת מטה
חנקתי ודחסתי כמעט עד אפר
אף אחד לא מקבל מה שמגיע לו למעט אלה שיודעים לבנות לעצמם את המגיע
אפילו ראיתי את היופי
את זוהר האלימות אל האושר
ואף בכאב ראיתי את היופי והבחירה
בהחלטה הבלתי מעורערת שזה בדיוק מה שמגיע לי ולכן לאחר שספגתי אפשר לסלוח
לא?
אז כן התקדמתי, נשטפתי חזרה בקרירות אוהבת ומחיה
לגמרי לגמרי לבד בניתי דרך חדשה אל השלמות ששולמה במחיר דמים
אז למה זה עוד לא שלם?
בדרכי המעוותת שמרתי, העיוות התעצב לו בזמן שלא שמרתי מספיק
אולי עיוותים מביאים לשלמות
