|
|
|
כשהגעתי לבית שלי ראיתי אישה לבושה בלבן ועוד שני גברים מגודלים ....הרגשתי את המחט ננעצת לי עמוק בגוף ואחריה ראיתי שלל צבעים מרהיבים ושקט.
אני כבר לא יודע כמה ימים אתה שוכב כאן ...מדי פעם באה אישה ובודקת לי את הצינורות שחיברו לי.
ומה עכשו ?
ומה איתה ? מה עם הבת זונה?מתי אני אוכל להשתמש בסכין שלי ולשסף את גרונה.
מרחק 5 דקות הליכה משם אפשר היה לשמוע את הצחוק המתגלגל של הקורבן כשהיא מתחמקת מבן זוגה במקלחת כשהוא מנסה להצמיד אותה לקיר ולצבוט בפטמותיה ...רגל אחת מחוץ לג'קוזי, אחיזה לא נכונה והיא החליקה....קולות האמבולנס נשמעו למרחק...
ככל שהוא התקרב לדירה אוחז באסרטביות בסכין הקומנדו הוא ראה את הפרמדיק מוביל אותה על מיטת הברזל שהורמה כך שהיא יושבת, היא נראתה מטושטשת אבל כהרגלה לא בוכייה .
הסתובבתי במהרה ע"מ לא לסכל את התוכנית שלי , לרגע היה נראה כי היא הבחינה בי בזוית העין אבל החבר האדיוט הנמוך וחסר יכולות קרב המגע שהחליף אותי הסתיר אותה ..לרגע הייתי יכול לראות איך הלשון שלו תקועה לה עמוק בין הרגליים וחשבתי לעצמי שאני מחסל גם אותו וגם את הפרמדיק...אבל הקולות בראש שלי אמרו לי שעלי לחכות לרגע הנכון .
הכלבה המעצבנת שלה המשיכה לנבוח ופחדתי שאני עומד להחשף, ברחתי מהמקום במהרה ...
בפינת דיזנגוף ובן גורייון , לא רחוק מהמקום שפולה היתה מכינה לדוד את הביצה המקושקשת שלו פתחו חנות מיצים. ירד גשם, התיישבתי ליד אחד הכסאות הרטובים ונזכרתי בדרך שהיינו עושים יחד עד לבית שלך. שני דברים הבאתי איתי בתיק, ספר תנ"ך מסומן בסיפור עקדת יצחק (הדגשתי במרקר את הפסוק "הסכין על הירך" ) בנוסף הבאתי איתי את סכין הקומנדו שאבא שלה נתן לי במשרד שלו (הוא סיפר לי שאיזו אישה אחת שעמדה להתגרש פחדה שבעלה ירצח אותה ונתנה לו את זה, חשבתי שזה יהיה אך סימלי שאשיב לה כגמולה)הייתי מוסיף ואומר שלסכין היתה אשפה או נדן אבל אני לא אלאה אותכם בשאריות פסיכומטרי (771 אם אתם מתעקשים ).
במה שהיה קרוי פעם 25 ורבים אחרים הכירו בתור השדרה צבאו האנשים על הפתחים, נזכרתי על עצמי על התקופות היפות והמלאות קולינריות שהיינו מעבירים שם. אם היה מותר להשאיר כאן מספר טלפון יכול להיות שהייתי משאיר כאן את המספר (מותר אסור...אני פקיניג לא יודע , מותר להגיד פקיניג?).
השעון הראה לי כבר 20:47 וגמרתי עם עצמי החלטה שבשלוש דקות הקרובות אגמור לשתות את המיץ שלי, אארגן בראש את המחשבות ואחשוב מחשבות שמחות (כמו שהפסיכולוגית שלי המליצה לי ...מיד אחרי שהמליצה לעבור לטיפול פסיכיאטרי ) ואתחיל לצעוד לכיוון הבית שלה.
כשהתחילו 50 שניות האחרונות התחלתי לספור בקול חלש לאחור והתכוננתי לקום מהכסא, ניסיתי להדוף את עצמי עם היד אבל שאריות פציעה ישנה הזכירו לי באיזו יד כדאי להשתמש במאורע הקרב כפי שתכננתי אותו....יש לי אינסטינקטים טובים אמרתי לעצמי .....היא יודעת למה היא מפחדת ממני .
המשך יבוא .
