בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהותי בממברנה

סיפור כמעט אמיתי על בן אדם כמעט נורמלי שכמעט והגשים את עצמו
לפני 19 שנים. 25 בדצמבר 2005 בשעה 12:39

מרחק 5 דקות הליכה משם אפשר היה לשמוע את הצחוק המתגלגל של הקורבן כשהיא מתחמקת מבן זוגה במקלחת כשהוא מנסה להצמיד אותה לקיר ולצבוט בפטמותיה ...רגל אחת מחוץ לג'קוזי, אחיזה לא נכונה והיא החליקה....קולות האמבולנס נשמעו למרחק...

ככל שהוא התקרב לדירה אוחז באסרטביות בסכין הקומנדו הוא ראה את הפרמדיק מוביל אותה על מיטת הברזל שהורמה כך שהיא יושבת, היא נראתה מטושטשת אבל כהרגלה לא בוכייה .

הסתובבתי במהרה ע"מ לא לסכל את התוכנית שלי , לרגע היה נראה כי היא הבחינה בי בזוית העין אבל החבר האדיוט הנמוך וחסר יכולות קרב המגע שהחליף אותי הסתיר אותה ..לרגע הייתי יכול לראות איך הלשון שלו תקועה לה עמוק בין הרגליים וחשבתי לעצמי שאני מחסל גם אותו וגם את הפרמדיק...אבל הקולות בראש שלי אמרו לי שעלי לחכות לרגע הנכון .

הכלבה המעצבנת שלה המשיכה לנבוח ופחדתי שאני עומד להחשף, ברחתי מהמקום במהרה ...

אלילה בעליל - חחחח אללי.
אני מתה פה.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י