לפני 19 שנים. 17 באוגוסט 2005 בשעה 13:00
שיר שקראתי באיזה מקום ודי אהבתי....
לוקחת סכין
חותכת את וורידיה
הוא שווה יותר מחייה
הדם זורם והיא לא עוצרת
רוצה למות
היא לא מוותרת
אולי במוות הכאב ייעלם
היא אומרת
ממשיכה וחותכת
ובפנים כולה נהרסת
נשרפת
ואז פתאום הוא התקשר
ניסה אליה לדבר
בין דמעות ובין כאב
היא גילתה משהו עמוק בלב
אולי הוא שווה את חייה
אולי את זה הוא כבר יודע
אבל ידיד כמוהו
לא יהיה בחיים
ואני צריכה להודות
על מה שהחיים נותנים
אין יותר דם
אין יותר כאב
רק נשארה צלקת
עמוק בתוך הלב.."