בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

I mind-fart in your general direction

נחמד הקטע האנונימי כאן, כלכך נחמד שאולי ייצאו פה באמת דברים שרצים לי בראש.

אישית ובאופן כללי, לא הייתי מצפה ליותר מדי מהבלוג הזה, יציאה פה יציאה שם. לא רק, אבל גם מכיוון שהוא נכתב ממקלדת של פלאפון ?.


ותשאירי את האגו בצד, על הרצפה. ליד הבאטפלאג שרכבת עליו כל הדרך לכאן.
לפני יומיים. 29 ביולי 2021, 13:16

היא שוכבת כך מולי, לברכי

רגליה, כמו פגשו שוברת קרח בדמות אגן גברי מוצק ורחב

קרועות לרווחה, מגלות אוצרותיה ומפיצות בָּשְׂמֶיהָ לכל עבר

ידיה מושטות אלי בזעקה אילמת בעודה נושכת שפתיים

הלחי שלה סמוקה, מטילה אור נוסף על אשר אירע

היא ממלמלת לעצמה מדי פעם, בטון זר ובשפה עתיקה

 

היא חושבת שסיימנו.

אני ממתין בשעשוע לא מבוטל, בוחן את האלה שמולי 

 לפני כמה דקות היא עוד זכרה את שמה ואיזה יום היום

וכעת, משצומצמה לפיסת כוס מייבבת ורטובה

המבט שלי משתנה, החיה רוצה להצטרף, התחלנו.

אם תסתכלי לי בעיניים כעת, נסיכה, תתמסרי אלי לנצח

 

 

 

 

לפני 3 ימים. 28 ביולי 2021, 12:55

מעט קינק לצהריים לפתוח את התאבון. 

https://motherless.com/3D56CBA

 

החוסר אונים אל מול הרצון לשירות.

מעולה, וההתחלה בכלל (!) 

לפני שבוע. 23 ביולי 2021, 1:24

נתחרמן כשאשוב 😈✈️✈️

 

מי שעושה לייק מסתכנת 😂

לפני שבוע. 22 ביולי 2021, 11:26

לא? 

לפני שבוע. 22 ביולי 2021, 1:12

נורמטיבי חסר דאגות וסטיות.. (!) 

מצטער לא מצטער, תמיד הייתי טוב עם הליידיז. כ- late bloomer שעושה הכל מאוחר, החל מללמוד תיאוריה של שחמט, לגלות ת'גלגשת, לצאת עם בנות או לגלות מיני מולקולות מעניינות - דאגתי שאם אני כבר עושה משהו אז אני אעשה אותו טוב, אם לא הכי טוב.

רוב התחביבים נפלו לאורך השנים, אך אהבתי והתפעלותי מגוף האישה והעונג הפורץ ממנו, מדי פעם, רק גדלו והתפתחו עם השנים. בעקבות הרדיפה אחרי העונג הנשי, ואקסית מלכה סוטה ונהדרת הגעתי אל עולם הבדסמ. 

העולם שהכלוב מאפשר גישה אליו קשוח, אין אחד שיגרוס אחרת. עולם קשוח המאסף אליו בין שלל אנשים סוטים שמשחקים בצורה טובה בטוחה ומאפשרת, אך גם את פגועי החברה, ניצולי החיים ודחויי הקיום, על שלל גווניהם כי רבים ומגוונים הם. 

סיטואציות כמו פרידה, בגידה או ריב מחזיקות במשקל רב כשהן מתרחשות בשדה הוונילי, וגורמות ללא מעט טלטלות ולחץ אצל הנפשות המעורבות. אך במימד הבדסמי לכל אותם מקרים טבעיים, יותר או פחות,  בדרך כלל מתלווה אלמנט נוסף של טראומה וטריגרים שקשה לחזות אותם מראש, ללא היכרות מעמיקה שאך מעטים באמת שואפים להגיע אליה. 

ואני מוצא עצמי תוהה באמת, האם עצם הנוכחות שלי במרחב הזה לא מעידה על חוסר אנושיות וחוסר אכפתיות כלפי אנשים אחרים ע"י חשיפה של אותם אנשים אחרים אלי ולפגיעה ממני ביודעין? אפילו עם כל הכוונות הכי טובות, בירור צרכים עמוק, חפירה לנבכי נשמתה של וכל הנלווה לכך. 

ואיך לעזאזל אפשר לשכוח ולעזוב חיבור כה טהור לאלוהות שיוצאת לי מהידיים בכל פעם שיש מישהי תחתיי? 

 

 

לפני שבוע. 21 ביולי 2021, 11:51

אקשן של ליל אמש או חיפוש קדחתני אחר הדרכון 

לפני שבועיים. 16 ביולי 2021, 17:47

לפני שבועיים. 16 ביולי 2021, 16:53

מנקה לי את הנשמה

לפני שבועיים. 14 ביולי 2021, 21:10

הזמן כאילו חזר לפעום בהוויתינו, בקצב לא ליניארי, קצבו נע בין זחילה איטית המאיימת להפוך את כיוון זרימת הזמן אחורנית, לדהירה סוחפת שנדמה ששנים עוברות במחי חיוך פשוט. כמו מסע ברחבי התודעה בהיותינו כרוכבים על מולקולות שכימאים לבושים חלוקי מעבדה צחורים כהווית האדם, בהיותו על החומרים שהם עצמם הורידו לעולם. 

דהירות ליבי, שכעת, משנגמרו הצרחות ושקט מסמא מילא את החדר במרבד אילם וסמיך, הולמות באוזני בשאון של מארש צבאי - מצעד ניצחון גרוטסקי בעוצמתו אך מדויק להפליא הפעם. 

אחרי שהפסקת לצרוח אספתי אותך אלי, הסימנים מן השלשלאות הותירו את חותמן בבירור, הגאווה שתמלא אותך בימים הקרובים כל עת שתרדי לחוף תהינה כתופינים שהכנתי במיוחד בשבילך, והאין זו האמת למעשה?

ערסלתי אותך בזרועותיי הארוכות, שעוטפות אותך בדיוק מושלם כשאת מתאוששת לך בתנועת העובר המוכה שלך, אותן זרועות שקרעו בבשרך והשילו קליפות נפשך אך לפני דקות מספר.

קירבתי אותך אלי, דיברתי אל אוזנה של שלהי תודעתך הנוכחת איתי אך בקושי. 

" הסימונים מאדימים ומכחילים יחד עם הלב שלי. זעקות הכאב והשבר מלטשות את הכתר שלי ומשבצות בו אבנים יקרות, ההתמסרות שלך לדרך שלי היא המתנה הכי גדולה שקיבלתי אחרי נשמת אפי." 

 

 

 

 

 

לפני שבועיים. 13 ביולי 2021, 2:01

אתה ממשיך לכתוב זימה ומשתין על דעת הקהל. 

 

עד היציאה הבאה. (חע) 

בנתיים תתנחמו במימ איכותי זה

 

מוגש באהבה למלכות ומתחלפות הכלוב 😉