לפני 19 שנים. 10 בספטמבר 2005 בשעה 18:47
לאט ובשקט
בנונשלאנטיות מפתיעה
משחררת עצמי מכבליך
ועל פרקי ידיי נותר רק סימן חלוש;
אני מסובבת אליך גבי
ובעודך נפעם,
מאיים לשלוח ידיך -
אך אינך יכול עוד לגעת
מנסה להתריס במילותיך -
אך השפעתן כבר לא תקפה
אני כבר הולכת
לא מסבה פניי לאחור
וסוגרת הדלת אחריי.
תם.
