לפני 19 שנים. 9 באוקטובר 2005 בשעה 23:02
מתבוננת מהצד
ורואה
וורסיות שונות ומשונות
אבל בכל אחת מהן
אותו הסיפור
חוזר על עצמו בדיוק
המילים הרכות
והקשות
ההבטחות
תשומת הלב
שהולכת ונמוגה
הבילבול
החץ שפוגע
הלב המדמם
האסימון שנופל
הגב שנשבר
התסכול
הכאב
הבכי
הגלגל שמסתובב
וחוזר
ומסתובב
אני מזדהה
וחבל לי
ואני תוהה, בכנות -
יש סאדו
ויש מאזו
אבל איך אפשר
בסופו של דבר
לא להשתעמם?