כל דבר שקורה מביא אותנו למקום אחר בחיים
ולעולם אי אפשר לדעת איזה דבר אחר היה קורה אם לא היה קורה...מה שקרה.
לא בטווח הארוך לפחות.
וכל דבר שקורה מלמד אותך משהו
על העולם, על אנשים, על עצמך
וגורר אחריו דברים נוספים שיקרו
או בעצם, כל קו החיים מתעקם בהתאם.
הרבה פעמים מפתה מאוד להתחרט
נדמה כי המצב הקודם היה טוב יותר לפני שעשינו משהו לשנותו
או שיכולנו להגיע למקום יותר טוב אם היינו בוחרים בדרך השנייה
אבל אני אומרת -
ככה או ככה
מה זה משנה עכשיו?
זה כבר קרה.
אין לשנות, אין כפתור rewind, אין נקודת שחזור.
אין אף סופרמן שיעוף בכיוון הנגדי של סיבוב כדור הארץ...
ונשארות רק שתי אופציות:
אחת, להשקיע את כל האנרגיה בלצלול לתוך צער
ולעשות ספקולציות אין סופיות של תרחישי "מה-אם?",
או שתיים, ללמוד את הלקח, קצת לבעוט לעצמך בתחת, אבל להמשיך קדימה -
להבין איפה אתה נמצא, לחשוב לאן אתה רוצה להגיע
לחקור קצת את הקרקע, ולהתחיל לפעול על להתקדם בכיוון.
אז איזו אופציה נשמעת יותר הגיונית?
לפני 15 שנים. 12 ביוני 2009 בשעה 20:42
