אולי אני אחזור?
אולי לנסיון, לקצת?
תחושות של לבד תמיד מעיפות אותי אחורה
וטעות אחת כבר עשיתי - זה לא היה עד כדי כך נורא ועוד שיעור נלמד..
אז למה לא לזרום עם העניין...לחזור גם לכאן?
-- --
אני לא נרדמת לאחרונה.
עוד יום של לעקוב אחרי הזריחה,
החיים בהולד עד שיתאפס השעון הביולוגי המזורגג.
מוזר, גיליתי שהרבה אנשים שמכירים אותי בתקופות מהסוג הזה לא ממש לומדים להכיר אותי בכלל.
נצרב בראש איזשהו דימוי מסויים והם פשוט זורמים עם זה....בלי לשאול בכלל.
אבל האמת היא שהגעתי לשלב שלא אכפת לי. לעשות רושם זה כל כך ממני והלאה.
אז אתם מוזמנים לדחוף את הדימויים שלכם למקום שלא ראה אור מעולם.... ולרדת לי מהגב.
כולם חיים בתזזית, רודפים אחרי הזנב של עצמם, בריצה מתמדת לעשות ולהשיג ולהשלים.
לי יש בסך הכל נקודת הסתכלות שונה...אני לעומת הרבה אנשים מצליחה לראות כמה עולה לי הריצה הזו.
אז אל תשנאו אותי כי אני מרשה לעצמי לקחת חופשה.
אני אולי נראית מעופפת....אבל גם התקופה הזו נלקחה בחשבון עוד ממזמן.
בסך הכל.. תקופת פריקה והטענת סוללה..
והא, כן, שנה טוב וזה.
לפני 14 שנים. 1 בינואר 2010 בשעה 6:43
