שלא כבר קורא פה?
ומכיוון שאין לי זמן לנשום בימים האחרונים ולשבועיים הקרובים,
כמו שאומרים, טוב שיש בלוג.
אז שכן מאיזו קומה למעלה התקשר.
ב-9 וחצי בלילה, אם כבר מדברים על פוליטיקלי קורקט.
ולבית של ההורים שלי שמעולם לא היו איתו בקשר, אם כבר מדברים על טאקט (אה, לא דיברנו על טאקט? נו טוב.)
הסביר שהוא השכן מהמעלית שנפגשנו בה לפני שבוע ושהוא חושש ששוב לא ניתקל אחד בשנייה חצי שנה.
וואלה, לא זוכרת שנתקלתי בך אי פעם חבוב. גם שוב שכחתי איך קוראים לו, רגע אחרי הטלפון.
עכשיו, אולי זכרוני הצילומי מטעה אותי באופן ממש מפתיע, אבל,
זה או שהבחור נראה ממש רע לגילו.
או שהוא בן 35+ ועוד גר עם ההורים שלו.
או הסבירות הגבוהה יותר, בבניין של 3.5 חדרים ומעלה - שאשתו עובדת עד ממש מאוחר -_-
כדי לשמור על טאקט ופוליטיקלי קורקטיות (נגיד) ובעיקר לצאת ממבוי סתום של מבוכה שלא יהיה ממנה מנוס בשעת אמת,
אמרתי שאני תפוסה אבל סחטיין על היוזמה.
וטוב, האמת שניסיתי להיות נחמדה גם למקרה שהוא רוצח שכנות סדרתי או משהו כזה.
אבל כוס אח'תק,
ממתי אני נראית כמו בחורה לבוטי קול?
לפני 14 שנים. 8 בפברואר 2010 בשעה 19:54
