לפני 14 שנים. 13 בנובמבר 2010 בשעה 23:17
פתאום הוא לגמרי ברור
ואפילו דיי מושג
and if I put my mind into it
גם לא כזה רחוק.
אני יכולה לתת לעצמי קרדיט על זה שאני מסוגלת.
משונה, תמיד חשבתי שאין לי משהו ספציפי ואני רק מחפשת שלווה.
באיזשהו מובן זה עדיין נכון ובעצם, מצידי שיזדיין החלום אם החיים יביאו לי את זה בדרך אחרת.
אבל זה יהיה דיי נעים אם זה יקרה בדרך שאני מדמיינת את זה בראש.
ובינתיים אני לומדת מחדש שאני מסוגלת ללמוד ואני שוב מצטיינת הכיתה. כיתות.
רק עדיין לא למדתי איך לא לדחות את השינה.
