לפני 11 שנים. 5 במרץ 2013 בשעה 23:06
זה שהתחלתן להתרחק בדיוק בתקופה שהכי הייתי צריכה אתכן קרובות
זה שלא ידעתן בכלל מה עבר עליי
על כל הפעמים שישבתי בלפנות בוקר עם סכין צמודה לירך ושרטתי ושרטתי, בשיא האיפוק...
על כמה שבכיתי אחרי
זה שהתנתקתן על קטנוניות שכל כך לא חשובה בחיים הקצרים האלו
על שבין הימים ההפוכים שלי שכחתי תאריך חשוב
כשהאמת היא שאפילו לא בדקתי תאריך כל אותו שבוע מלבד דקה לפני שהתקשרתי מאוחר וכבר סוננתי...
על שבחרתן להתקשר אליי דווקא משדה התעופה.....
ועד היום, עד הרגע הזה עולות דמעות
למרות שאני כבר רואה אתכן באור שונה
של אדם שהאכזבה שלו הייתה ועודנה, למרות הכל, נפילה מגבוה מאוד...
