Eyes Wide Shut

(לא, זה לא קשור אליכם בשום צורה - אני רק צריכה להוציא את זה)

אני פשוט לא יכולה לסבול אנשים שלא--לא-נעים להם לבקש דברים גדולים שיקנו להם/שיעשו בשבילם/שיוותרו בשבילם.
אז כנראה שאני באמת לעולם לא אהייה דומית לעבד ניקיון או הסעות או קניות וכד'. וגם לא אתן לאף אחד לקנות לי מגפיים, גם אם זה ממש עושה לו את זה...(.מצטערת)
וכנראה זה מין מבחן שאני עורכת לא במודע לאנשים. לבדוק איפה מוצבים גבולות המוסר שלהם.
אולי זה אפילו חלק מקטע הנחמדות שלי. הכל ניסוי אחד גדול. אולי לא במודע אני עורכת סטטיסטיקות אפילו - מאיזה סכום קנייה נהייה לאנשים לא נעים שישלמו בעדם. באיזה מרחק נהייה לאנשים לא נעים שיסיעו אותם טרמפ במיוחד-לא-בכיוון. וכו' וכו'.
בנוסף לזה, קשה לי עם אנשים שלא שמים גבולות לנתינה שלהם עצמם. ויכול מאוד להיות שזה גם בגלל שלי בעצמי יש עם זה בעייה.