סדקים באטמוספירה

בוא נצמיד שפתיים, הכי עדין שאתה יכול. 

יצא לי קצת אוויר מהפה כי ידעתי, שבעוד רגע כף ידי תחפון בכוח את צמרת תלתליה האדומים. 

אני אמשוך את ראשה לאחור ואסתער על הצוואר בנשיקות ערפד. 

ידי תשלח אל החזה ישירות דרך פתח החולצה ותצבוט במהירות את הפטמה הורודה המזדקרת. 

היא תתחיל לנשום בכבדות ולהשמיע יללות זעירות של עונג. 

אני אגרום לה להתפשט ואכסה את עיניה. 

ידיה קשורות מאחורי הגב בחגורת בד עבה. 

הפות שלה כבר רטוב ונוצץ מג׳לי.

הרגליים רועדות. 

הנה עוד רגע, אני בא.  

הכי לא עדין שאני יכול.