לפני שנתיים. 29 באפריל 2022 בשעה 19:06
אחרי צפייה בכתבה בערוץ 12 על ילדים שאיבדו את אביהם בצבא אני מבינה...
מבינה כמה אני מדחיקה...שמה מחסום דמיוני כזה... שומעת אבל לא מכניסה פנימה... הודפת...
הודפת את המחשבות ואת השאלות שיש לי, מדחיקה את הזכרונות, הודפת את התהיות של מה היה אם...
הרי מזה יתן לי?
הוא לא פה... גם לא יהיה..
מישהו יענה לי על השאלות?
מישהו כמוהו יתן לי חיבוק ויגיד לי שיהיה בסדר?
מישהו יחזיר לי את השנים שגדלתי בלעדיו?
אז עד שנפגש שוב, אם נפגש שוב, אני כנראה אהדוף, אדחיק ואקים מחסומים דמיוניים