למה?כי אני יכולה...

בבית הבובות של יולי

הייתה הופעה פשוט מושלמת🎠🎡🧸🪆

הסולייה כמובן..

אני?

אני שחורה ומטונפת

😈

מגשים החלומות שלי

הוא קשוב לכל תנודה ותדר

יודע להפוך כל חלום למציאות

כל דימיון לחוויה בלתי נשכחת

כל כמעט - למושלם.

שלוקח צעד קדימה

מוביל בשבילי התענוגות,

מגשים את מאוַיי,

חש את רחשי ליבי

את תנודות גופי

יודע אותי.

עקב עד קודקוד,

כף רגל עד ראש.

רצוני הוא רצונו,

חלומי הוא חלומו,

והוא שלי

ובשבילי.

אהובי🤍

נבחרת להיות לי לכלי

כלי העונג שלי.

לך ניתנה הזכות

להרטיט את גופי

לאלחש את גפיי

להאיץ את נשימתי עד עילפון

שוב ושוב ושוב

קיבלת תקפיד שלא יסולא בפז-

הינך אמוּן על נוזלי גופי

עת נוזלי גופך מאיימים לגעוש.

אתה כלי העונג שלי,

בעוד כלי העונג שלך מיותם ומיותר,

אזוק,

נעול,

כלוא,

מגיר את טיפות הגאות מבעד חריצי המתכת.

דמך המתקשה לסגת אל עבר חלציך

משאיר את ראשך רווי דיו

כדי לא לשכוח לרגע,

אתה כלי.

כלי העונג שלי.

ועכשיו-

למצוץ.

ואת עצמי לערב הנשים בדאנג׳ן.

גברברים מתוקים- אל חשש!😈

הכניסה נפתחת ב23:30☺️

אותי תמצאו על הבמה👠

רואים שאני מתרגשת?

רואים?

רואים?

או

אדום אדום

או

שלום שלום!

יוליה....

היא רוסיה?

רגע לא מוכר- אך נטול זרוּת ופחד.

מעורר ערגה,

כמיהה,

כאילו הייה שם תמיד-

עומד בפיתחו של עולם ומחכה להזדמנות להציף שוב את כולך בגלים של עונג צרוף.

עוטף וממלא,

מטמיע בך חום.

מטפס מהעקב עד הקודקוד,

מזין כל נים וגיד.

מנקה את מחשבותיך.

ממיס את שאריות המאבק של חלציך,

הודף כל שביב גאווה סורר

המנסה לבלום מגופך להתרפק ולהתפרק.

מלהיט בעירה של התמסרות

המכלה את יתרת הבושה שנאחזת במרתפי ההיגיון

פודה ממיתרי קולך את אנחות השחרור

ושאגות הפורקן

כמו מבשר-

גאולה

פועלת מתחת לפני השטח

🤫

פאוזה

מהפוסט הקודם.

רק איתה🌹

לוקחת לי רגע של המתנה.

אתה מיישיר לי חצי מבט לאחור שחודר לעיני לשבריר שניה.

אני לא צריכה יותר.

אני לוכדת את כל מה שגופי צריך כדי לנסוק.
הדריכות למולי מזינה את כל חושיי.

הציפיה המהולה בפחד מעוררת כל זקיק בעורי.

המבט המיוחם והמבוהל,

הגוף שמגיב ללא שליטה ומתכווץ נוכח הנפת ידי המלטפת.

וכשידי עייפה מלטיפות,

וציפורניי ננעצות בבשרך,

וצריבות השוט קורעות את עורך

עת גופך קורס ומתייצב וקורס,
אך מגייס את כל כוחותיו כדי להתייצב שוב,

עבורי, בשבילי.

בקרב של גוף ונפש.

הכמיהה המטורפת אל מול הרתיעה היוקדת למלא את יצריי ואת תאוותי

שגורמת לך לטפטף זיעה מגופך וחשק מחלציך.

תוך ידיעה ברורה שהתגמול הוא באושרי

זו בדיוק ההתמסרות שממלאה את נשמתי.