בין השליטה לתשוקה

דומיננטיות לפעמים מבלבלת אנשים.

אני צופה על העולם הזה כבר הרבה שנים, ובמשך הזמן שמתי לב למשהו שבהתחלה הרתיע אותי ממנו: להשתמש בדומיננטיות יכול להיות מאיים בחלק מהמקרים, אבל היא גם דורשת ומקבלת.

דומיננטיות לבדה לא מספיקה כדי לקבל ברוב המקרים, היא חייבת לבוא עם לב ועם תשומת לב לפרטים הקטנים.

בניגוד למה שרבים חושבים, דומיננטיות היא לא אנרגיה גברית (או נשית) - היא אנרגיה של רצון.

רצון לקבל, או רצון להעניק. ובמשחק הזה, מי שדומיננטי באמת, מקבל בסוף את רצונו או נלחם עליו עד הסוף.

להרבה אנשים מהצד זה יכול להראות לא נעים או כוחני אבל דומיננטיות לבדה היא פשוט רצון עז למשהו.