מ' ו א' לוכדים את ס' בחבל.
ס' חווה חבל מתהדק על צווארה בפעם הראשונה בחייה. האינסטינקט הראשוני שלה הוא לברוח. נותנים לה, החבל שנכרך על צווארה מספיק ארוך...היא תחזור.
אחרי כמה דקות היא מוצאת את עצמה כפותה לעוקב המים המלא, מלבישים רסן על הפה שלה, קושרים חבלים על קרסוליה, היא נאבקת, מנסה להתרומם כמעט לדלג על עוקב המים בדרך אל החופש הנכסף. ניכר בעיניה שהיא מפחדת, מבולבלת. האנשים האלה שעד היום רק הטיבו עימה הולכים ומגבילים את תנועותיה מרגע לרגע. היא מנצלת רגע של חוסר תשומת לב ומנחיתה בעיטה אדירה אל ביטנו של מ'. הוא מתקפל ומתרחק כשהוא אוחז בביטנו, בעיטה כזו יכולה לקרוע טחול בקלות אבל הוא לא מתלונן ולא זועם. הוא מבין אותה.
ברגע אחד היא פתאום נכנעת וקורסת על חול המדבר, מייד החבלים נכרכים ומתהדקים באופן כזה שהיא לא תוכל לקום, הנסיונות שלה מעוררי רחמים והיא קורסת שוב ושוב אל החול חסרת אונים.
הגברים נרגעים לאט לאט מהמאבק, המתח שלהם מתפוגג והם מחייכים, עוד רגע פוצחים בשירה וריקוד, הסתיים השלב הפותח באילוף שלה.
אני שואל את מ' כמה זמן היא תשאר קשורה ככה על אדמת המדבר.
הוא אומר "שלושה ימים...עד שישתנה לה משהו בראש והיא תבין מה התפקיד שלה בחיים"
לפני 16 שנים. 10 בספטמבר 2008 בשעה 13:05
