שיחה אתמול עם חברה מהבית על תכשיטים הציפה בי את הכעס, הבושה והאשמה בקשר לשתי טבעות זהב משובצות יהלומים שנגנבו לי על ידי נשלט/ים בשנה הזו, מהבית שלי, דירה קטנה וצנועה
זוכרת פנים, בטוחה שזה הוא ואולי עוד נשלט אחר
ההאשמה והבושה אכלו אותי כי אחת מהן הייתה טבעת משפחתית עם המון סנטימנטליות, נשאלתי לא פעם למה אני כבר לא עונדת אותה ופשוט שיקרתי שאיבדתי אותה, כתבתי פוסט לוידויים כדי לפרוק בלי להישפט או לשחרר קצת בושה .
עד היום אני לא מפסיקה לחפש אותן, להפוך את הדירה, מעילים ותיקים, רכב ומגירות
כלום
אם אמצא אני אתנצל וגם אכפר, אבל בטוחה וסבורה שנגנבו. זה שאני טיפשה ונכוותי זה אני יודעת, תחסכו, כל אחד מקבל את שלו..
לא התעמתתי עם אף אחד מהם, זה שבטוחה בו אני לא זוכרת את שמו, גם היה טיפה מוזר כשהגיע, גם לא תאם למראה שהצהיר ותמונה ששלח.
מקווה שהזדעזעתם, שמרו על הדברים שלכם
